חפש את המטמון בתל מגידו

מה עדיין נותר לגלות אחרי 100 שנות חפירה ואיך כל זה קשור לסוף העולם? יום עם צוות החפירה הארכיאולוגית באחד האתרים המרתקים בארץ

הידעת ש...
  • בסוף מלחמת העולם הראשונה שאלו את הגנרל אלנבי איזה תואר אצולה הוא בוחר. תשובתו של אלנבי: "ויקונט אלנבי ממגידו". הוא הכיר היטב את ההיסטוריה הצבאית וידע שזה אחד מאתרי הקרבות החשובים בעולם.
  • על פי האמונה הנוצרית, הקרב המכריע בין כוחות האלוהים לכוחות הרוע יתחולל בארמגדון - שיבוש יווני של השם "הר מגידו".

השעה רק 7:00 בבוקר, אבל עבור הצוות מהחוג לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום, שעובד בחפירה הארכיאולוגית בתל מגידו, מדובר כבר באמצע היום. הטמפרטורות על התל בקיץ מגיעות גם ל-40 מעלות, לא בדיוק האקלים שהכי נעים לבצע בו עבודה פיזית בשטח הפתוח. לכן, יום העבודה כאן מתחיל כבר בחמש בבוקר.

 

עבורנו, שעת השכמה כזאת היא כמעט בלתי אנושית, אבל נראה שאת צוות החפירה זה לא מטריד. להיפך, האווירה במקום מחוייכת ונעימה באופן מחשיד. כנראה שככה זה כשצוות של תלמידים לתארים מתקדמים מהחוג, יחד עם סטודנטים לתואר ראשון ומתנדבים מרחבי העולם, עובדים יחד באתר ארכיאולוגי שעבורם נחשב "אם כל האתרים". בהמשך הם גם יסבירו לנו למה.

 

 

מיקום, מיקום, מיקום

ארץ ישראל – רצועה צרה בין הים והמדבר – הייתה מסדרון שחיבר בעת העתיקה בין האימפריה המצרית לאלו שהתפתחו במסופוטמיה (אזור עירק-איראן של ימינו). מגידו נמצאת בדיוק על הדרך החשובה הזאת, ומעל השדות הפוריים של עמק יזרעאל – מיקום אסטרטגי מושלם שעליו נלחמו אימפריות רבות. כבר לפני שמונה אלפים שנה הייתה התיישבות חקלאית באזור מגידו ולפני חמשת אלפים שנה כבר הייתה מגידו עיר מבוצרת. העיר מגידו מוזכרת בטקסטים של כל התרבויות הקדומות של המזרח הקדום.

 

חפירות ארכיאולוגיות מתקיימות באתר תל מגידו כבר יותר מ-100 שנים, וב-24 השנים האחרונות מוביל את החפירה והמחקר בתל פרופ' ישראל פינקלשטיין, שגם אחרי 13 עונות חפירה (החוזרות מדי שנתיים) לא מפסיק להתלהב מכל תגלית חדשה.

 

פרופ' פינקלשטיין, איך משמרים עניין באותה חפירה במשך 24 שנים?

"זה לא סתם אתר. אני כבר כמעט 50 שנה ארכיאולוג שדה – מגיע לשטח ומנהל חפירות במגוון אתרים. אני עוסק בעוד פרויקטים לא פחות גדולים. אבל אני חוזר לכאן כי זאת המעבדה לארכיאולוגיה בישראל. כל שאלה מחקרית בחקר הארכיאולוגיה של אזורנו – יכולה להתחבר למגידו. המיקום של מגידו הפך את העיר לאסטרטגית במשך אלפי שנים. המטרה שלי היא לתאר מה קרה כאן לאורך כל השנים הללו – אלפי שנים שבהן נבנו רצף של ערים זו על גבי זו."

 

"הכלים שאנחנו בצוות משתמשים בהם ייחודיים בתחום שלנו. הדגש שלנו הוא שילוב של מדעים מדויקים עם ארכיאולוגיה. המכון שלנו הוא ייחודי בכך שיש בו מדענים מהתחומים האלו in house. יש אצלנו מעבדה של DNA קדום, ניתוח של עצמות בעלי חיים וארכיאובוטניקה, גיאו-ארכיאולוגיה ומיקרו-ארכאולוגיה. כמו כן אנו עוסקים בתארוך בעזרת פחמן 14, ויש לנו שיתוף פעולה עם בית הספר לפיזיקה שהובילו ליצירת טכניקות צילום ייחודיות לטיפול בכתובות עתיקות."

 

 

"לדוגמא, גילינו שבתקופת הברונזה המאוחרת יש עלייה באזור בחשיבות חקלאות גרעינים. בעזרת ניתוח DNA של בעלי חיים וממצאים שמעידים על הרחבת שטחי התבואה, הסקנו שתקופה זו (בערך בשנים 1100-1250 לפניה"ס) הייתה תקופת יובש. המצרים ששלטו כאן הבינו שבתקופת בצורת הם חייבים לחזק את אזורי השוליים בגבול המדבר, לספק להם תבואות מאזורים אחרים כדי למנוע אי סדר. יש ממצאים כמו מטמון התכשיטים שמצאנו בעונת חפירה קודמת, שמקבלים הרבה הד בתקשורת ומצטלמים מעולה. אבל בשבילנו, הארכיאולוגים, הממצאים שמראים איך אנשים חיו, איך הם חשבו ופעלו הם החשובים והמעניינים ביותר."

 

"דוגמא נוספת לשיטות העבודה שלנו אפשר למצוא בשרידים של כ-30 שלדים שהתגלו באחד משטחי החפירה. בעזרת שילוב של ריצוף DNA, תארוך פחמן 14 ומחקר אנתרופולוגיה פיזית, אנחנו יכולים ממש "להכיר" את האנשים האלו. לדעת אם הם היו מקומיים לאזור, וכיצד הם קשורים זה לזה. למדנו שמדובר ברובע בעיר שבו גרו משפחות אחדות. זוהי תגלית שלפני 10 שנים לא היו מסוגלים להעלותה בדעתנו, פשוט כי לא היו לנו את הכלים המדעיים שיש היום."

 

בעוד 10 שנים המדע יהיה מתקדם עוד יותר. מה יגידו הארכיאולוגים בעתיד על מה שנעשה כאן היום?

"אנחנו עושים היום דברים שאולי בעתיד אפשר יהיה לעשות טוב יותר. זה טיבו של מחקר. אין לי ספק שיהיו עוד טכנולוגיות טובות יותר. אבל צריך להבין שבכל השנים הרבות שחפרו כאן, הצליחו המשלחות השונות לחשוף אולי 5% מהתל. גם במקומות בהם אנחנו חופרים, משאירים חלק לדורות הבאים. זו חלק מהאתיקה של הארכיאולוגיה."

 

מצאת כבר אוצרות ופתרת תעלומות בנות אלפי שנים – מה נותר לגלות?

"אני לא מתלהב ממטמון של זהב ותכשיטים. אני רוצה מילים. ממצא ה"בינגו" שאני חולם עליו היא כתובת היסטורית. בתקופת הברזל שלטו כאן האשורים, שהם בעצם מקדימי האימפריה הרומית. זו מעצמה אדירה שהשאירה הרבה כתבים בכתב יתדות. במגידו לא מצאנו אף כתובת. בנוסף אנו יודעים שבתקופת הברונזה המאוחרת, בזמן השלטון המצרי, מלך מגידו שלח כתב מכתבים לפרעה וגם קיבל ממנו. איפה הכתובת "שלי"? אולי היא נמצאת 10 מטרים מאיפה שאנחנו יושבים עכשיו. ארכיאולוגיה זה תחום שמשלב את המדע הכי עדכני שיש היום עם מקריות ומזל. עד שהמדע או המזל ימצאו לי את הכתובת שלי, אני אמשיך לחפש..."

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>