כשהשלם שווה יותר מסכום חלקיו

גם במחקר ובמדע, לפעמים 1+1 שווה יותר מ-2

מה דרוש לזוג מדענים כדי להפוך לצוות מנצח? האם נכונה האמרה שהפכים נמשכים? ואולי דווקא מחקר שמבוסס על יריבות מוציא מכל אחד מהעוסקים במלאכה את הטוב ביותר? הכירו זוגות מעולם המחקר, שלולא היו מכירים, יכול להיות שלא היו מספקים לנו תגליות, רעיונות והמצאות ששינו את חיינו.

 

לא זרמו עם זה

תומס אלווה אדיסון וניקולה טסלה הם שניהם ממציאים דגולים של המאה ה-19, אשר הביאו לשינויים טכנולוגיים מהפכניים וקידמו את החיים המודרניים. טסלה היה פיזיקאי ומהנדס חשמל מוכשר, שהיגר מהאימפריה האוסטרו-הונגרית לארה"ב וזכה לכינוי "הקוסם מהמערב". הוא מצא את עבודתו הראשונה אצל איש העסקים מר תומס אלווה אדיסון, אשר נודע כ"ממציא ממנלו פארק". השניים שיתפו פעולה לקידום שימושים של מערכות מבוססות חשמל. לאחר תקופה לא ארוכה נפרדנו דרכיהם בכעס, לאחר שטסלה טען כי לא קיבל את התמורה שהובטחה לו על עבודתו.

 

שנים מספר לאחר מכן, כשאדיסון ניסה לשווק את נורת החשמל שלו, הוא פיתח גם רשת חשמל שהתבססה על זרם ישר והתמודד על מכרז להקמת תחנת כוח, שתספק חשמל לכל החוף המזרחי של ארה"ב. פה חזר לתמונה מר טסלה, שפיתח עם התעשיין ג'ורג' ווסטינגהאוז את זרם החילופין. בין לילה הפך טסלה למתחרה ישיר של אדיסון, שלא לומר יריב. "כך פרצה לה אחת מהמלחמות הטכנולוגיות העזות ביותר שידעה האנושות – מלחמת הזרמים", מספר פרופ' דוד מנדלוביץ מבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב. "כשטסלה חבר לאיש העסקים ג'ורג' ווסטינגהאוז, מלחמה זו חרגה מההיבט הטכנולוגי וגלשה גם לפן המסחרי".

 

אדיסון ניסה למתג את המצאת מתחרהו כקטלנית וכהולמת הוצאות להורג בכיסא חשמלי יותר מאשר שימוש חשמל ביתי, אך ללא הצלחה. מלחמת הזרמים שהתנהלה בין השניים הסתיימה כשידו של אדיסון על התחתונה, והתחנה שהוקמה לפי שיטת זרם החילופין של טסלה סיפקה בהצלחה חשמל לכל החוף המזרחי. "בשנת 1893, כאשר נשיא ארה"ב הפעיל את מתג תאורת היריד המרכזי בעיר שיקגו, נקבע ניצחונם של טסלה וווסטינגהאוז", אומר פרופ' מנדלוביץ ומסכם "היריבות בין טסלה לאדיסון היא כיום משל לזוג חוקרים שמחלוקת טכנולוגית ביניהם הפכה למלחמה יצרית וכלכלית, שזעזעה את קהיליית המחקר העולמית".

 

אמנם כשעבדו יחד קידמו את פיתוחו של הדינמו שהמציא אדיסון, אך נראה כי דווקא כשעבדו זה מול זה – התאמצו יותר, וכך למעשה הרווחנו כולנו. מהזרם הישר אנו נהנים היום כשאנו משתמשים בסוללות ובמצברים, ומזרם החילופין – בצריכת החשמל הביתית והתעשייתית. משניהם יחד רווים נחת חובבי הרוק הכבד, ובמיוחד מעריצי להקת AC/DC, הנקראת על שם הסימון שמסמל את שני סוגי הזרמים ומופיע על מתקני חשמל.

 

המצאות מחשמלות. כשנורת הלהט הראשונה החלה להאיר

 

פילוסופיה, אהבה, דת וציונות

שום תסריטאי לא יכול היה לחשוב על פיתולי עלילה מעניינים יותר מאלו שהתרחשו בחייה של חנה ארנדט, אחת הפילוסופיות הפוליטיות החשובות של המאה ה-20. הגותה ומפעל חייה הושפעו מיחסיה האמביוולנטיים עם מדינת ישראל, עם הציונות ועם המרצה הנשוי שלה מרטין היידגר, שלימים הפך למאהבה וגם לפעיל במשטר הנאצי.

 

ארנדט הסטודנטית הצעירה פגשה את היידגר, פרופסור נערץ ונשוי, באוניברסיטת מרבורג בגרמניה. בין השניים התפתח רומן לוהט, שנקטע לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, אז עזבה ארנדט את גרמניה. "מרטין היידגר הוא בעיני רבים גדול הפילוסופים הגרמנים או גדול הפילוסופים בכלל במאה העשרים", אומר פרופ' יוסף שוורץ, ראש בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין. "בו בזמן מדובר בפילוסוף שנוי במחלוקת גם בשל הפילוסופיה שלו, וגם, בעיקר, בשל מעורבותו הפעילה במשטר הנאצי. חנה ארנדט, גם היא אחת הפילוסופיות הגדולות של המאה העשרים, רכשה את מעמדה זה בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה כשחיה באמריקה, אליה נאלצה להגר כשנמלטה מגרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון".

 

ארנדט מעולם לא הסתירה את יהדותה ואף נעצרה עקב התנגדותה למשטר הימני העולה במולדתה, ואיבדה לאחר מכן את אזרחותה הגרמנית. מצד אחד הייתה פעילה פוליטית וחקרה את האנטישמיות בגרמניה, נחשבה למקורבת לאישי רוח יהודיים וקידמה עלייה לישראל, ומצד שני לא התנכרה למי שצידד ברצח עמה. היא ניהלה יחסים מורכבים עם מדינת ישראל, שהפכו למתוחים במיוחד לאור סיקורה את משפט אייכמן, ופרסום ספרה השנוי במחלוקת "אייכמן בירושלים – דוח על הבנאליות של הרוע".

 

הקשר בין ארנדט לבין היידגר התחדש עם תום המלחמה. "בשלב זה יחסי הכוח ביניהם השתנו. ארנדט כבר ביססה את מעמדה כאינטלקטואלית מובילה, בעוד היידגר היה במידה רבה מנודה ומוחרם", אומר פרופ' שוורץ ומוסיף "בעשורים הבאים עתידה ארנדט לקדם באופן משמעותי את הגותו של היידגר בשפה האנגלית ובמרחב האמריקאי, וללא ספק יש לה תרומה משמעותית לעליה במעמדו הבינלאומי עד היום. חילופי המכתבים בין השניים פורסמו ואף תורגמו לעברית (הוצאת רסלינג), ומעבר לרכילות הנוגעת ליחסים שהתקיימו בין הפרופסור לסטודנטית - הם מכילים בעיקר דיאלוג פילוסופי מרתק בין שני פילוסופים גדולים, שראו את עצמם קודם כול פילוסופים".

 

לאורך השנים, במאמרים השונים שפרסמה בתחום הפילוסופיה האקסיסטנציאלית, התייחסה לדעותיו של היידגר, וגם אם ביקרה אותן - מעולם לא הוקיעה אותו. לאחרונה פורסמו יומניו של היידגר מתקופת מלחמת העולם השנייה ("המחברות השחורות"), והם רק מדגישים את האידאולוגיה הנאצית המשולבת בהגותו. התנהלותה של ארנדט מול ישותה של מדינת ישראל ומול היידגר מעוררות עד היום דיונים סוערים באקדמיה ומחוצה לה.

 

שילוב כוחות שהוביל לזכייה בפרס נובל

אצל זוג החוקרים המרתק מאריה סקולודבסקה מפולין (לימים מארי קירי) ופייר קירי הצרפתי התשוקה למתמטיקה, לפיסיקה ולכימיה הגיעה מבית. כל אחד מהם ביסס את מעמדו בתחומי חקר תופעות פיסיקליות וכימיות, אך שילוב הכוחות ביניהם במחקר על תופעת הקרינה והרדיואקטיביות הוביל לזכייה משותפת בפרס נובל לפיסיקה.

 

כאישה נאלצה מאריה להתאמץ יותר. דלתות רבות נסגרו בפניה בארץ מולדתה פולין במהלך שנות התפתחותה כפיסיקאית וכימאית מחוננת, שהחלו בסוף המאה ה-19. אך נראה כי כל אלו רק חישלו אותה והביאו את מארי הצעירה להיות פורצת דרך בתחומים רבים: היא סיימה שני תארים בכימיה ובפיסיקה בסורבון שבפריז, לאחר שבקשתה ללמוד באוניברסיטה הפולנית נדחתה בשל נטיותיה הפוליטיות של משפחתה. היא הייתה לאישה הראשונה שלימדה במוסד מכובד זה לאחר שהתמנתה לפרופ' לפיסיקה. היא גם פרצה את תקרת הזכוכית כאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, ועשתה זאת בשנית שמונה שנים לאחר מכן כשזכתה בו שוב, הפעם בתחום הכימיה. למעשה, היא אחת משני האנשים היחידים בהיסטוריה שזכו עד כה בפרס היוקרתי בשני תחומים שונים.

 

כשהכירו, היה פייר קירי מנחה בבית הספר לפיזיקה ולכימיה בפריז, ומאריה סקולודבסקה הייתה מדענית צעירה. "הישגיו של פייר בעבודת הדוקטורט שלו (מגנטיות, פירואלקטריות, פייזואלקטריות), הקנו לו שם מכובד מאד, יחד עם אחיו ז'אק שתרם למחקר", אומר ד"ר ישראל חיים שק, מהפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. "מארי (ששינתה את שמה כשהיגרה לצרפת) הופכת לאסיסטנטית של פייר במעבדתו, ובמהרה לשותפה מלאה במחקר במעבדה ובהסברים התאורטיים". השניים מצאו עניין משותף רב בחקר חומרים רדיואקטיביים, ותגליותיהם קירבו ביניהם מאוד מקצועית ואישית. הם נישאו בטקס חילוני והקדישו את חייהם לחקר חומרים רדיואקטיביים.

 

"ידע רב בכימיה ובפיסיקה, מבט אנליטי חודר והרבה מאוד עבודה שחורה ונחישות מושקעים בתגליותיהם, מול תסכולים, אכזבות והעדר תקציבים. המצב הכלכלי רעוע, אך הכול מושקע במדע", מספר ד"ר שק. בשנת 1898, לאחר שנים של זיקוק טונות עפרת אורניום הם זיהו שני יסודות כימיים חדשים. לראשון קראו פולוניום, על שם מולדתה של מארי, ולשני קראו רדיום, מהמילה הלטינית רדיוס שמשמעותה "קרן אור", היות והוא זוהר בחושך. בשנה זו נולדה בתם הבכורה אירנה, ובשנת 1904, שנה לאחר קבלת פרס הנובל הראשון, נולדה בתם השנייה אווה. בני הזוג קירי גידלו את שתי בנותיהן על ברכי חינוך בלתי-פורמלי, תוך חשיפתן לעקרונות המדע והמחקר המדעי ולתחומים נוספים כמו סינית, פיסול, הבעה עצמית ומשחק.

 

בשנת 1903 הם קיבלו, יחד עם החוקר אנרי בקרל, את פרס הנובל בפיסיקה על מחקרם, ובשנת 1911 זכתה מארי שוב בפרס המכובד, הפעם בתחום הכימיה, כהוקרה על גילוי שני היסודות הללו.

 

מארי קירי כפי שהונצחה על שטר פולני וברחוב שנקרא על שמה בצרפת

 

"אחת השאלות המתבקשות כאן היא האם ללא עזרת בעלה, הייתה מארי קירי מצליחה להגיע להישגים הכבירים שלה? או לחילופין, האם פייר היה מצליח להגיע לגילוייו ללא מארי כעזר כנגדו? קשה, כמובן, לענות תשובה חותכת על כך. אך אין ספק שמעבר לרומנטיזציה (אשה זרה, עוני, זוגיות, עבודה סיזיפית תחת לחצים), העבודה המשותפת וההפריה ההדדית של בני הזוג דחפו את שניהם קדימה, הרבה מעבר למה שאולי היה קורה לולא שיתפו פעולה, ולולא הכבוד ההדדי הרב שרחשו זה לזו", אומר ד"ר שק ומסכם "יתכן שלולא ההכרה של פייר ביכולותיה הגדולות של מארי והדחיפה הבלתי מתפשרת, עבודתה לא הייתה מתאפשרת באווירה של החברה השמרנית באותה תקופה".

 

הסברה היא, כי מארי שילמה על הישגי מחקרה רב השנים בחייה. היא נפטרה בגיל 66 מתסמונת קדם-לוקמית, שנגרמה כתוצאה מחשיפתה לחומרים המסוכנים הללו במשך שנים ארוכות. פייר נהרג עוד קודם לכן בתאונת דרכים קטלנית, בשנה העשירית לנישואיהם, בה התקבלה מארי כפרופסורית מן המניין באוניברסיטת הסורבון. זוג החוקרים הונצח על ידי הקהילייה המדעית. יחידת המידה לרדיואקטיביות, שקדמה לזו הקיימת כיום, נקראה 'קירי' על שמם, וכך גם יסוד הקוריום.

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>