הדגים באים! אילו מינים צפויים לפלוש לים התיכון?

מודל חדש של חוקרי אוניברסיטת תל אביב חוזה אילו מיני דגים צפויים להיות הבאים שיגיעו מים סוף לים התיכון – ומציע כלי חדש להיערכות מפני פלישות עתידיות.

 

ד"ר שחר חייקין

01/07/2026

בקיצור...
  • חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו מודל חדש שמנבא אילו מיני דגים צפויים להיות הבאים שיפלשו מים סוף לים התיכון.
  • המחקר מצא כי דגים שאינם תלויים בשוניות אלמוגים הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להפוך למינים פולשים.
  • המודל עשוי לסייע בזיהוי מוקדם של מינים פולשים ובהיערכות לשינויים בים התיכון על רקע התחממותו.

מאז שנפתחה תעלת סואץ בשנת 1869, יותר מ-120 מיני דגים היגרו מים סוף לים התיכון. חלק מהמינים אשר הצליחו להתבסס ולהתפשט החלו גם ולהתחרות במינים המקומיים על מזון, מחסה, ומרחב.

 

מחקר חדש בהובלת ד"ר שחר חייקין במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, ותחת הנחייתו של פרופ' יוני בלמקר מבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, פיתח כלי חיזוי חדש. יחד עם ד"ר טל גבריאל, הדוקטורנטית אייברי דבטו ושחר מלמוד, צוות המחקר פיתח מודל שמנבא אילו מינים צפויים להיות הבאים שיפלשו לים התיכון.

 

לפי המודל, המבוסס על תצפיות שדה בים סוף ובים התיכון, בראש רשימת המועמדים לפלישה עתידית נמצאים נפוחית הכוכבים, בינתן שבע-קוצי, וצניניתן צהוב-טיפות.

 

מי הבא בתור? כך חוזים את הפולשים הבאים

 

מטרת המודל שנבנה על ידי צוות המחקר היא גם להבין את הפלישות בעבר וגם לאפשר היערכות מראש לפלישות בעתיד.

 

לשם כך, החוקרים הציבו מערכות צילום וידאו תת-ימיות במפרץ אילת ובחופי הים התיכון בישראל.

 

אחרי שאספו מאות שעות צילום, צוות המחקר ניתח 179 אוכלוסיות של דגים והשווה בין מינים שכבר פלשו לאלו שעדיין נותרו בים סוף.

 

באמצעות ההשוואה הצליח הצוות להפריד בין התכונות שאפשרו למינים לפלוש, לבין השינויים שהתרחשו לאחר מכן - בניגוד למחקרים קודמים, אשר התמקדו במינים שכבר פלשו בעבר.

 

שלושת המינים שדורגו כבעלי פוטנציאל הפלישה הגבוה ביותר לפי המודל החדש (מימין לשמאל): בינתן שבע-קוצי, נפוחית הכוכבים, וצניניתן צהוב-טיפות

שלושת המינים שדורגו כבעלי פוטנציאל הפלישה הגבוה ביותר לפי המודל החדש (מימין לשמאל): בינתן שבע-קוצי, נפוחית הכוכבים, וצניניתן צהוב-טיפות

 

לא תלויים בשונית האלמוגים: הממצא המרכזי של המחקר

 

המחקר מצא כי דווקא הגורם החשוב ביותר להצלחת הפלישה הוא היעדר התלות בשוניות אלמוגים.

 

לדברי החוקרים, ההסבר טמון בהבדלים בין בתי הגידול של ים סוף לבין אלה של תעלת סואץ והים התיכון.

 

לפי ד"ר חייקין:

תעלת סואץ והים התיכון כמעט אינם כוללים שוניות אלמוגים כמו אלה שמאפיינות את ים סוף. לכן מינים שתלויים באלמוגים ככל הנראה לא מצליחים לעבור את המסלול. מי שמצליחים לפלוש הם דווקא הדגים שמלכתחילה אינם זקוקים לשוניות האלמוגים כדי לשרוד."
 

 

לדברי החוקרים, שלושת המינים דורגו כבעלי פוטנציאל הפלישה הגבוה ביותר משום שהם אינם תלויים בשוניות אלמוגים, מסוגלים לחיות גם במים רדודים ומפגינים גמישות אקולוגית גבוהה.

תכונות אלו מאפיינות דגים "מותאמים מראש", המסוגלים לצלוח את המעבר בתעלת סואץ נטולת האלמוגים ולהתבסס בהצלחה בבתי הגידול המשתנים של הים התיכון.

 

שונית אלמוגים בים סוף: מינים התלויים בשוניות אלמוגים מתקשים לעבור את המסלול מים סוף לים התיכון, ולכן סיכויי הפלישה שלהם נמוכים יותר.

מינים התלויים בשוניות אלמוגים מתקשים לעבור את המסלול מים סוף לים התיכון, ולכן סיכויי הפלישה שלהם נמוכים יותר

 

בית גידול להשכיר: שכנים חדשים בים התיכון

 

בנוסף, המחקר חושף את התנהגות הדגים הפולשים לאחר שהתבססו בים התיכון. למעשה, הדגים משנים את אזורי המחיה שלהם, ומנצלים בתי גידול זמינים יותר בסביבה החדשה - לצד המינים המקומיים.

 

על רקע התחממות הים התיכון, שמאיצה את התפשטותם של מינים טרופיים צפונה, חשיבותו של המודל גדלה עוד יותר.
 

ככל שיותר מינים יצליחו להתבסס, כך תתרחב התחרות על מזון, מחסה, ומרחב בין שתי קבוצות הדגים - וככל שהים התיכון ממשיך להתחמם, כך גם גדלה יכולתם של המינים טרופיים להגר ולהתמקם בו.

 

פתיחת תעלת סואץ בשנת 1869 יצרה מעבר ימי ישיר בין ים סוף לים התיכון, ומאפשרת למינים ימיים להגר בין שני הימים.

פתיחת תעלת סואץ בשנת 1869 יצרה מעבר ימי ישיר בין ים סוף לים התיכון, ומאפשרת למינים ימיים להגר בין שני הימים.

 

מסיבות אלו, רשימות מעקב המבוססות על המודל עשויות להפוך לכלי נחוץ בניטור סביבתי ובשמירה על המערכת האקולוגית.

 

לפי פרופ' בלמקר: 

 

"הלכנו צעד אחד אחורה ובדקנו מה מאפיין את המינים עוד לפני שהם יוצאים לדרך. ההבחנה הזו מאפשרת לעבור מהסבר של פלישות שכבר קרו – לניבוי של הפלישות הבאות."

 

ככל שהים התיכון ממשיך להתחמם, יכולת החיזוי שמאפשר המודל עשויה להפוך מכלי מחקרי לכלי עבודה חשוב עבור חוקרי טבע ורשויות.
 

 
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>