חדשות

מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת תל אביב מסביר מדוע פעילות גופנית לבדה לא תמיד מובילה לירידה במשקל – גם כאשר שורפים מאות קלוריות בשבוע.

המחקר נערך בהובלת ד"ר צחי כנען במעבדה של פרופ' יפתח גפנר מבית הספר לבריאות הציבור ומכון סילבן אדמס למדעי הספורט באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פרופ׳ אד מלנסון מאוניברסיטת קולרדו, פרופ׳ גל דובנוב-רז, פרופ׳ כרמית לוי, פרופ׳ חן לוקסנבורג וסטודנטים וסטודנטיות מהמעבדות. 

הנחקרים שרפו קלוריות – אבל הגוף הגיב אחרת

במשך 12 שבועות, נחקרים עם עודף משקל ביצעו תוכנית הליכה אירובית, 4–5 פעמים בשבוע, בזמן שהחוקרים מדדו הוצאות אנרגטיות, רמות פעילות, תזונה, ושינויים בהרכב הגוף.

למרות הפעילות הגופנית הסדירה, לא נצפתה ירידה במשקל בקרב הנחקרים – וזאת למרות שריפת מאות קלוריות, שיפור הכושר הגופני, עלייה במסת השריר וירידה בשומן. החוקרים מצאו כי למרות השינויים החיוביים, הגוף "הסתגל" למצב החדש.

בנוסף, החוקרים לא מצאו עלייה משמעותית בצריכת המזון, כך שהיעדר הירידה במשקל אינו נובע מאכילה מוגברת, אלא ממנגנוני פיצוי שמקטינים את הוצאת האנרגיה של הגוף.

"הגוף שלנו מתוחכם מאוד - הוא יודע להתאים את עצמו כדי לשמור על איזון."

^{הליכה אירובית לא מספיקה לירידה במשקל}

הגוף למד לבזבז פחות אנרגיה

פרופ' יפתח גפנר מקשר את התופעה לאבולוציה האנושית: "כאשר לא היה בעבר מזון בטווח הקרוב של השבט, נאלצו הציידים והמלקטות להתרחק באופן משמעותי – דבר שחייב צמצום אנרגטי כדי להצליח לחזור לשבט עם מזון."

הממצאים מראים כי עם הזמן, המשתתפים ביצעו את אותן פעילויות יומיומיות, תוך בזבוז פחות אנרגיה. החוקרים גילו כי גופנו מצמצם את "הוצאות האנרגיה" כדי לאזן את העלייה בפעילות הגופנית, דבר שניכר בירידה של כ-5% בנפח הכבד והכליות, הנחשבים לצרכני אנרגיה מרכזיים.

לדברי ד"ר צחי כנען: "הגוף שלנו מתוחכם מאוד - הוא יודע להתאים את עצמו כדי לשמור על איזון. פעילות גופנית חשובה מאוד לבריאות, אבל כשמדובר בירידה במשקל, היא לא תמיד מספיקה לבדה."

"לפעילות הגופנית יתרונות בריאותיים ייחודיים ומשמעותיים, אך היא לא נועדה להוביל לירידת משקל לבדה."

^{ירידה של כ-5% בנפח צרכני האנרגיה המרכזיים בגוף - הכבד והכליות}

הדרך היעילה יותר לירידה במשקל

לאלו המסתמכים על פעילות גופנית בלבד על מנת לרדת במשקל, פרופ' גפנר  מסביר: "כבר שנים שהמדע מראה שירידת משקל מפעילות גופנית נמוכה מהמצופה, ובמחקר זה, נצפה לראשונה המנגנון של כיווץ האיברים שמסביר תופעה זו." למרות היתרונות המשמעותיים של פעילות גופנית, היא לבדה לא תמיד מספיקה לירידה משמעותית במשקל.

ד"ר כנען מוסיף: "ספורט הוא מרכיב חיוני באורח חיים בריא - הוא משפר כושר, מפחית שומן ומשפר מדדים בריאותיים - אך כדי לראות ירידה משמעותית במשקל, יש צורך לשלב גם תזונה מתאימה."

המחקר החדש מזכיר כי הגוף האנושי אינו מתפקד כמכונת שריפת קלוריות, אלא כמערכת מורכבת שיודעת להסתגל, להתייעל ולשמור על איזון.

 שאלות ותשובות

המחקר בהובלת ד״ר אנג'לה רובן מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב – יחד עם ד״ר יונה גולדשמיט וסטודנטים יוסף לוין, רוזמרי לבנדר, אלקסנדר יקובצ׳וק, יבגני בניאס ורות בלטובסקי – הצליח להפחית משמעותית את הנזק שנגרם לתאי העצב של בעלי חיים פצועים, ואף לשפר את יכולת התנועה שלהם.

צמצום דלקות והרס עצבי: הטיפול החדשני בפציעות חוט השדרה

הגישה הטיפולית החדשנית מתמקדת בחומר גלוטמט (glutamate), אשר מצטבר תוך דקות מרגע הפציעה, וגורם לתגובה דלקתית מקומית והצטלקות. בניגוד לשיטות טיפול בעבר שניסו לחסום את הפעילות המזיקה במוח, החוקרים הצליחו להוציא את עודפי הגלוטמט דרך מחזור הדם בשעות הראשונות לאחר הפגיעה.
 

על ידי הפחתת רמות הגלוטמט, הצליח צוות המחקר למנוע הידרדרות בתאי עצב, לשמור על מבנה הרקמה העצבית, ולשפר את יכולות ההליכה והתנועה של בעלי החיים שטופלו כבר ביומיים הראשונים. בנוסף, התפקוד המוטורי של אותם בעלי חיים שקיבלו את הטיפול שופר עד לכ-80% מהתפקוד התקין, בהשוואה ל-20% בקבוצה הלא מטופלת.

החוקרים מצאו כי ניתן להעניק את הטיפול עד כשמונה שעות מרגע הפגיעה - ממצא שהופך אותו ליעיל ומציאותי במצבי חירום. הטיפול, אשר ניתן דרך זריקה לווריד, עשוי בעתיד להיות מותאם לשימוש על ידי צוותי עזרה ראשונה שיוכלו לעצור את נזק הפגיעה תוך דקות. 

^{תהליך הטיפול בחוט שדרה של עכברים}

התקווה לעתיד: טיפול בשבץ וטראומה מוחית אצל בני אדם

לדברי ד"ר רובן, חשיבות המחקר היא ב"עצם היכולת להשפיע על הנזק המשני לאחר הפגיעה, שלב שבו עד כה כמעט ולא היו פתרונות טיפוליים", ובכך "לעצור את 'התגובה השרשרתית' שמובילה להחמרה במצב החולים."

ד"ר גולדשמיט, המתמחה בטיפול ושיקום לאחר פגיעות חוט השדרה ומרצה לפיזיותרפיה בבית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר, מוסיפה כי הכיוון הטיפולי החדש עשוי לשנות את אופן הטיפול בשבץ או טראומה מוחית — ולאפשר שיקום מוצלח יותר בהמשך.

בנוסף, במציאות הנוכחית שבה פגיעות ראש כתוצאה מהדף עלו בתדירותן, צוות המחקר החל שיתוף פעולה עם המחלקה לנוירוטכנולוגיה של משרד הביטחון ופרופ׳ חיים פיק, במסגרתו נבחנים טיפולים בבעלי חיים עם פגיעות ראש. 

השלב הבא יכלול ניסויים בבני אדם, אותם ד"ר רובן מגדירה כ"פוטנציאל לשינוי אמיתי בגישה הטיפולית לפגיעות חוט השדרה ולמצבים נוירולוגיים נוספים." אם יצליח גם בבני אדם, הטיפול עשוי לשנות את נקודת המוצא של הרפואה - לא רק לנסות לשקם את הנזק, אלא לעצור אותו בזמן.