לפגוש את שייקספיר בפארק

לרגל יום ההולדת של המשורר והמחזאי ויליאם שייקספיר, החלטנו לבדוק האם יצירותיו הקלאסיות עדיין רלוונטיות כשהן מוצגות באנגלית בפני קהל ישראלי בן ימינו

לפגוש את שייקספיר בפארק
צילום: Eward Beili

האם ויליאם שייקספיר אי פעם העלה בדעתו שהמחזות שלו יתורגמו לשפה העברית, או שיוצגו בפני קהל ישראלי בגן ציבורי בירושלים? והאם עבודתו של המחזאי עדיין רלוונטית כשמדובר בקהל הישראלי של ימינו? לרגל יום ההולדת ה-543 של גדול המשוררים והמחזאים החלטנו לברר את הסוגייה בחוג לאמנות התיאטרון בפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ.

 

נתן סקופ, סטודנט שנה ג' בחוג, גדל בניו יורק, הנחשבת לאחת מבירות התיאטרון העולמי. אך דווקא כאן, בישראל, עוד טרם לימודיו, העלה הפקה שייקספירית באנגלית, בגן ציבורי בירושלים. למרבה ההפתעה הוא גילה שבמזרח התיכון שייקספיר רלוונטי מתמיד. "כשאתה גדל בניו יורק, אתה פוגש את שייקספיר בכל פינה", משתף נתן. "אפשר למצוא הרבה סגנונות וצורות הגשה של היצירות שלו. בישראל, שייקספיר מוכר היטב ונחשב לקלאסיקה, אך למרות זאת הוא מוצג לרוב רק בתיאטראות הממסדיים, הקונבנציונאליים. כשהתחלנו להציג את שייקספיר בפארק אספנו קהל גדול במהירות, והסיבה לכך היא שעדיין לא היו לנו מתחרים בנישה. אולי זה מה שמסביר את ההצלחה הגדולה של ההצגות הללו".

 

האם שייקספיר עדיין רלוונטי?

השפה השייקספירית ידועה בתחכום ומורכבות שלה, במיוחד אם אנגלית איננה שפת האם שלך. האם היצירות של שייקספיר, שנכתבו לפני מאות שנים הרחק מישראל, עדיין רלוונטיות לקהל הישראלי המודרני?

 

"אני חושב שההפתעה הגדולה הייתה לגלות עד כמה הקהל בארץ נהנה לצפות בהצגות של שייקספיר בפארק, ועוד באנגלית שייקספירית", מסביר נתן. "כל הגילאים, כל השפות וכל שכבות האוכלוסייה - זה ממש הופך לאירוע קהילתי. מבחינה תרבותית זה מרתק ומפתיע לראות כיצד סצנות ממחזות שלו מקבלות משמעות שונה בהתאם לקונטקסט החברתי בישראל, הן תיאורטית והן מעשית, על הבמה".

 

בימים אלה מביים נתן סצנה מתוך המחזה "טיטוס אנדרוניקוס" - כפי הנראה הטרגדיה המוקדמת ביותר שכתב שייקספיר, העוסקת בדמותו הדמיונית של גנרל רומי המעורב במעגל נקמה עם אויבתו, מלכת הגותים טמורה. לתפיסתו של נתן, המחזה דווקא מתכתב יפה עם המציאות הפוליטית והחברתית בישראל. "אני חושב ש"טיטוס אנדרוניקוס" מתאר באופן ברור את המדיה של ימינו, ובעיקר את המשיכה שלנו כחברה אל דימויים של רצח ואלימות. הרי השיח הציבורי שלנו בישראל מוצף תכנים אלימים".

 

When Shakespeare came to Tel Aviv

צילום: Eward Beili

 

מרומיאו ויוליה ועד רם ויעל

כמובן שנתן הוא לא הראשון שרואה את הזיקה בין המציאות השייקספירית למציאות המקומית. שייקספיר תורגם לעברית כבר בשנת 1870 על ידי יצחק אדוארד זלקינסון (Isaac Edward Salkinsohn), שהיה מתרגם עברי בתקופת ההשכלה ושמר על רוחה של השפה העברית כשפה מקראית פיוטית גם כשתירגם את שייקספיר. הוא תירגם את "רומיאו ויוליה" והחליף את השמות במקור לשמות מהתנ"ך - "רם ויעל".

 

גם המחזה "הסוחר מוונציה", שיש הטוענים שיש בו מרכיבים אנטישמיים, הועלה על הבמה העברית פעמים רבות. פרופ' ליאורה ילין, מהחוג לאמנות התיאטרון מספרת על עלייתה לבמה של אחת ההפקות המוקדמות, בימי המנדט הבריטי בשנת 1936, שעוררה סערה ציבורית. "הבחירה להעלות את המחזה בתקופת עליית הנאצים בגרמניה עוררה ויכוח כה סוער, עד שהוחלט לערוך 'משפט ספרותי לשיילוק'. כתב האשמה הופנה על ידי הקטגור כנגד שייקספיר, על האופן שבו עיצב את דמותו של שיילוק, כנגד הבימה על שהעלתה מחזה זה, וכנגד הבמאי לאופולד יאסנר. העיתונים מספרים שהגיע קהל רב למשפט, שהסתיים בזיכוי הנאשמים".

 

אז מה יש במשורר ובמחזאי הגדול שהופך את יצירתו לכל כך אוניברסלית ונצחית? נדמה שהיא חוצה גבולות, תרבויות ושפות. פרופ' ילין טוענת ש"הסוגיות, הבעיות והשאלות שיצירותיו מעלות היו רלוונטיות לתקופתו ועדיין רלוונטיות לימינו. שייקספיר הוא "בן זמננו", וכל דור מחפש את השייקספיר שלו ומפרש אותו בהתאם".

 

נתן סקופ וקהל החוצות שלו בוודאי יסכימו עם הטענה הזו. 'תיאטרון בתזוזה' ממשיך להעלות הפקות שייקספיריות בפארק, ההופעות מתקיימות בחינם – עם אפשרות לתרומה. באוגוסט הקרוב תעלה בפארק הפקה חדשה של המחזה "אילוף הסוררת".

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>