ביקורת גבולות

זירת השאלות באירוע 'אתנחתא' של חודש ינואר עסקה בשאלה הנצחית: האם יש לנו בכלל צורך בגבולות?

האם הצבת גבולות גורמת לכם לתחושת אי נוחות ורצון עז להתמרד? או שמא אתם חסידים של גבולות בריאים וברורים? האם בשבילכם גבול הוא מחיצה? או דרך להבחין בין משהו שנגמר ומשהו שמתחיל? האם גבול מגן על נכסים או אולי קובע בעלות עליהם? האם הוא הפתרון או שמא הבעיה? לאדם יחס דו-ערכי לגבולות. יש כאלה שהוא מעניק להם תחושת בטחון, יציבות והגדרות ברורות, ועבור אחרים הוא דווקא מקור בלתי נדלה למתח ולתשוקה אנושית, המבקשת לפרוץ את המגבלות ואת הקיבעון שהגבול מגדיר.

 

באירוע אתנחתא שהתקיים ב-14.1.20, עלו בזה אחר זה החוקרות והחוקרים אל הבמה, והציגו לקהל את דעתם בנושא, בהקשרים פילוסופיים ופוליטיים, מקומיים ואוניברסליים וכמובן מדעיים: האם יש צורך בגבולות?

 

איפה עובר הגבול

ראשונות עלו אל הבמה ורדי שפר ותמר רודל, תלמידות באוניברסיטת תל אביב לנוער, שהמשותף לשתיהן הוא חוסר יכולתן להגיע להסכמה על שאלת הגבולות. כל אחת מהן הציגה את עמדתה.

 

מה הנוער חושב על הצורך בגבולות? ורדי שפר ותמר רודל

 

פרופ' משה עמירב מהפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, דן בסוגיית הגבולות עתיקת יומין בזירה המדינית בהקשר המקומי - הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא שיתף את הקהל בשאלות סביב הדילמות הקשורות בהימצאות גבולות העיר, דרך חוויותיו האישיות בעשייה הפוליטית, כממונה על התכנון העירוני בירושלים, כיועץ לראשי הממשלה יצחק שמיר ואהוד ברק, וכראש צוות המומחים, שהכין את סוגיית ירושלים בקמפ דיוויד בשנת 2000.

 

בשביל מה ירושלים צריכה גבולות? פרופ' משה עמירב

 

איגור ביטנסקי, פסיכולוג קוגניטיבי ומרצה בביה"ס למדעי הפסיכולוגיה ואמן בינלאומי בשחמט, הסביר מדוע משחק המלכים, המלא בגבולות ברורים, בחוקים ובכללים, הוא אחת הדרכים הטובות לחקור את הקוגניציה שלנו ואת גבולותיה.

 

מה לשחמט ולגבולות המוח האנושי? איגור ביטנסקי

 

פרופ' נועם שומרון, חוקר ומנהל מעבדה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, שעוסק בין השאר בפענוח הגנום האנושי, הצעיד את הקהל אל העתיד הרפואי פורץ הגבולות, שבו הבינה המלאכותית תצעד יד ביד עם הרופאים. האם רובוטים עתידים לקבל עבורנו החלטות רפואיות? והאם נצא נשכרים מכך? ימים יגידו.

 

מה יקרה כשרובוטים יקבלו עבורנו החלטות רפואיות? פרופ' נועם שומרון

 

האם מחקרים רפואיים על בני אדם הם גבול שאסור לחצות? ומה בנוגע למחקרים על בעלי חיים? ואם כן, כיצד עולם הרפואה יוכל להתפתח ללא מחקרים קליניים על נסיינים חיים? לד"ר בן מעוז מהמחלקה להנדסה ביו רפואית וביה"ס סגול למדעי המוח, שמחקריו מתמקדים בפיתוח מודלים המדמים את המערכת האנושית - פתרון מנצח בדמות איברים על שבב, שעשויים לפרוץ את הדרך ללמידה חדשה על הפיזיולוגיה האנושית, לפיתוח תרופות ולרפואה מותאמת אישית.

 

מוח על שבב. יש חיה כזאת? ד"ר בן מעוז

 

נדמה ששפה היא כלי טריוויאלי בחיינו. אך האם כך הדבר עבור כולם? האם ישנם גבולות שמונעים רכישת שפה מאוכלוסיות מסוימות? פרופ' נעמה פרידמן, העומדת בראש התכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, מתמקדת במחקריה בקשר שבין שפה ומוח. במסגרת זו היא חוקרת ליקויי שפה וקריאה - דיסלקסיות, דיסגרפיות, ליקויי תחביר וליקויי שליפת מילים לאחר פגיעת מוח ובפגיעות התפתחותיות, ויש לה תובנות מעניינות בנושא פריצת גבולות קשיי לימוד השפה.

 

האם אפשר לפרוץ את גבולות הדיסלקסיה? פרופ' נעמה פרידמן

 

הפרעות קשב וריכוז הפכו עם השנים לאבחון שכיח למדי. האם כולנו למעשה לוקים בהפרעות קשב? וכיצד גבולות הקשב שלנו באים לידי ביטוי? על השאלות האלה עונה פרופ' לילך שלו-מבורך, ראש מעבדת הקשב שהוקמה לפני מספר שנים בבית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר, שבוחנת במחקריה כיצד ליקויי קשב באים לידי ביטוי בתפקודים יומיומיים שונים. היא משלבת בהם מטלות קשב ממוחשבות עם טכניקות של הדמיה מוחית. מוקד מחקרי נוסף שלה הוא הערכת יעילותן של תכניות אימון קוגניטיבי.

 

מהו גבול הקשב שלנו? פרופ' לילך שלו-מבורך

 

באירוע הבא שיתקיים ב-3.3.20, יצאו החוקרות והחוקרים מהפקולטות השונות ביחד עם הקהל בעקבות שאלת מפתח אודות קיומנו: מה מניע את העולם?

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive