לחגוג את חג המים

לצד אכילת מאכלים חלביים, הכנת טנא עמוס בביכורים ולבוש לבן, כמיטב המסורת של חג השבועות, הילדים גם יוצאים אל הרחובות וחוגגים ב"מלחמות מים". ההקבלה המקראית בין התורה למים העניקה לחג השבועות את כינויו הלא רשמי "חג המים", המסמל גם את הקשר בין האדם לאדמה ואת החיבור לטבע, אך דווקא המנהג השובבי של מלחמות המים בימי ראשית הקיץ החמים, גורם לבזבוז שאנו עמלים כל השנה כדי למנוע.

אף על פי שהם מכסים מעל ל-70% משטח כדור הארץ ולמעשה מקיפים אותנו מכל עבר בשלושה מצבי צבירה, המים הם מצרך יקר ערך שחשוב לנהוג בו בחסכנות, במיוחד בארצנו השחונה. חוקרים רבים ממגוון תחומים - כימיה, הנדסה, ביולוגיה, הידרולוגיה, גאולוגיה, מדעי הסביבה, מדיניות ציבורית ועוד, מקדישים את מרצם למציאת פתרונות לחסכון במים ולשמירה על איכותם בארץ וברחבי העולם. כדי לקדם את הידע בתחום המים והשפכים אף הוקם באוניברסיטת תל אביב המרכז לחקר המים. המרכז מתמקד בחקר גורלם הכימי, הפיזיקלי והביולוגי של מזהמים שונים בסביבה המימית ועוסק בפיתוח רעיונות פורצי דרך וטכנולוגיות חלוציות בתחום של טיפול במים ובשפכים, אשר יבטיחו איכות גבוהה גם למי השתייה וגם לחקלאות.

פרופ' הדס ממן, למשל, רוצה לסלק את הזיהום ממי השתייה בהודו. במחקרה היא מנסה למזער עד כמה שניתן את ההשפעות השליליות של הרעלת מי השתייה של אוכלוסיות החיות סביב מזבלות פתוחות. בטכנולוגיה שפיתחה, צינורות תת קרקעיים אוספים את תשטיפי האשפה ומעבירים אותם תהליך חמצון, בו החומרים המזיקים עוברים פירוק חלקי. לאחר מכן, מוזרמים המים לאגנים ירוקים בהם נשתלו צמחים מקומיים הצומחים במהירות, ולהם יכולות לשאוב את השפכים ולסחוף מהם את החומרים המזהמים.

במחקר נוסף שנערך במעבדתה של פרופ' ממן מתרכזים בניצול אור שמש במקום בקרינת UV להתנעת תהליך טיפול בשפכים, כדי להפחית ולהוזיל באופן משמעותי עלויות תפעול לטיפול במים. המחקר עוסק בפיתוח תהליך משולב חדשני שנעזר באנרגיה סולרית להרחקת מזהמים מהמים, ובטיפול בשפכים תעשייתיים עשירי מתכות תוך ניצול המתכות עצמן להגברת ייעול הטיפול בהרחקתן.

ומה אם התושבים עצמם, באזורים ללא תשתיות מים וביוב ראויות, היו יכולים לסייע ולתרום לתהליך מיחזור המים? באחד מן המחקרים המתבצעים במעבדתו של פרופ' דרור אבישר, מנהל המרכז לחקר המים, מפתחים אפשרות שתוכל לקדם את החקיקה ואת מדיניות השימוש במים אפורים. מים אפורים הם שפכים שאין בהם הפרשות אדם, למשל ממכונות כביסה, מדיחי כלים, כיורים ומקלחות, ולכן ניתן לעשות בהם שימוש חוזר. הבעיה העיקרית עם שימוש במים אפורים במערכות טיפול ביתיות היא הבקרה על איכות המים. במחקר נבדקים מדדים כלליים כסמנים לאיכות המים לשימושים החוזרים הרצויים, שיאפשרו לבדוק אותם במקום באופן רציף (בניגוד לדיגום ואנליזות במעבדה) וגם לעקוב אחריהם מרחוק במוקדי בקרה מקצועיים.

מחקרים אחרים בראשות פרופ' אבישר מוקדשים לטיפול בשפכי בתי החולים על-ידי טכנולוגיות מתקדמות לסילוק תרופות, המכילות חומרים מזיקים, ומניעת הגעתן לשפכים העירוניים. ומה לגבי התרופות שזורמות בגופנו? מחקרים מצביעים על כך שכ-80% מהתרופות אינן נספגות בגוף ומופרשות ממנו. שאריות התרופות הללו מחלחלות לסביבה וגורמות נזקים לצמחיה ולבעלי החיים, ומהוות איום על בריאות הציבור אם הן חוזרות אל מאגרי המים הטבעיים. במחקר מוצע תהליך חדשני להרחקה, לאיסוף ולמיחזור של תרופות משפכים.

שמירה על הסביבה הימית

האמרה ש"בלי מים אין חיים" היא יותר מסיסמא. כידוע, הופעת החיים עצמם על פני כדור הארץ התרחשה בים, וכולנו צאצאים של אותם מינים קדמונים. עד היום, הסביבה הימית היא הסביבה שיש בה את המגוון הביולוגי הרב ביותר. בין הגלים חיים מאות אלפי סוגים של יצורים, שחלקם אפילו עוד לא התגלו למדע. ד"ר נועה שנקר מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, היא חלק מצוות בינלאומי של חוקרים המנסה למפות את כל המינים הידועים כיום בסביבה הימית ולבצע הערכה לגבי מספר המינים שעוד לא נתגלו.

המומחיות של ד"ר שנקר היא במחלקת האצטלנים – בעלי חיים חסרי חוליות, והיא ריכזה את המידע על בעלי חיים אלו בים סוף ובמזרח הים התיכון. מחקרה אף הוביל לתגלית של שלושה מינים שלא היו מוכרים למדע. מדען המגלה מין חדש גם זוכה לתת לו שם, אז לאחד מחסרי החוליות קראה ד"ר שנקר רופלאה עידונטע, שילוב של שמות ילדיה - עידו ונטע, ואילו למין אחר קראה בולטיניה יוסי לויה, על שמו של פרופ' יוסי לויה, המנחה שלה לתארים המתקדמים.

מחקר נוסף שמתבצע במעבדתה בוחן את השפעתו של זיהום פלסטיק והכימיקלים הנפלטים ממנו, שמהווה איום גובר הפוגע במגוון רחב של יצורים ימיים. "בעלי חיים הבולעים חלקיקי פלסטיק קטנים (מיקרו-פלסטיק) עם מי הים, חשופים לפגיעה פיסית על ידי מעבר של חלקיקים ממערכת העיכול והזימים לתוך הרקמות, ובנוסף נחשפים לחומרים רעילים שמתווכים על ידי אותם חלקיקי פלסטיק. אצטלנים הם בעלי חיים מסננים ישיבים - גופם דמוי השק נצמד לסלעים ולמשטחים, הם לוכדים חלקיקים מזעריים ומסוגלים לסנן נפחים גדולים של מים. מאפיינים אלה, יחד עם היותם מינים פולשים משגשגים, תורמים ליכולתם להוות ביו-אינדיקטורים יעילים לניטור השפעות של מיקרו-פלסטיק בסביבות ימיות שונות." מסבירה גל ורד, סטודנטית לתואר שלישי במעבדתה של ד"ר שנקר.

רק לפני כחודש חגגנו את ל"ג בעומר, ובצעד חסר תקדים פעלו הרשויות המקומיות להגבלה ואף לאיסור הדלקת מדורות. אולי באותה ההזדמנות כדאי לשקול מחדש גם את נושא "מלחמות המים", ולמצוא דרכים חלופיות וחסכניות יותר כדי לחגוג בחג המים את ערכם החשוב כל כך בחיינו?