המלצת דו"ח מצב האנטישמיות בעולם: "לסגור את המשרד למאבק באנטישמיות – חסר חזון, לא יעיל ומיותר."

ערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מפרסם המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו באוניברסיטת תל אביב את הדו"ח השנתי השלישי "למען מטרה נעלה". שישים וחמישה עמודי הדו"ח סוקרים ומנתחים יוזמות ותכניות במדינות רבות בעולם שמטרתן להיאבק באנטישמיות ובגזענות וכן מפעלים לשימור מורשת יהודית, ומציגים המלצות מדיניות.  בתחילת מאי יפרסם המרכז את הדו"ח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם ואשר יכלול גם התייחסות לגל האנטישמיות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.

מחברי הדו"ח "למען מטרה נעלה" קוראים לסגור את משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ולחלק את סמכויותיו בין משרד ראש הממשלה לבין משרד החוץ, שלנציגיו קשרים ישירים והדוקים עם קהילות יהודיות. על פי הדו"ח, למשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות אין חזון ותוכן ממשיים, והפעילויות המועטות שהוא מקדם אינן מצדיקות את קיומו העצמאי. הדו"ח מציין לדוגמא כי בקשתו של המשרד לדווח על תקריות אנטישמיות באמצעות קישורית באתר האינטרנט שלו היא "דרך בלתי יעילה במיוחד ללמוד משהו בעל ערך על התופעה", מה גם שהקישורית המופיעה באתר המשרד מובילה לעמוד ריק שכלל אינו מאפשר דיווח.

"ב-7 באוקטובר הוסרו המסכות במקומות רבים, כולל כאלה המתחזים לנאורים, אבל לא נכון לומר ש'העולם כולו נגדנו'. החודשים האחרונים גילו שלעם היהודי יש גם הרבה חברים שלמדו היסטוריה".

לדעת מחברי הדו"ח, ריבוי הגופים הממשלתיים שעוסקים במאבק באנטישמיות גורם לכפילויות ולבזבוז משאבים חיוניים, ואינו מאפשר גיבוש אסטרטגיה והצגת תכניות עבודה ארוכות טווח. מחברי הדו"ח סבורים שעל ממשלת ישראל להציג סדרי עדיפויות ברורים למאבק באנטישמיות, שיתבססו על עבודת מטה סדורה, ויהיו בזיקה לתחומי פעילות שבהם למדינה יתרון יחסי ובזיקה לצרכים של קהילות יהודיות.

הדו"ח סוקר במאמר מקיף עשרות מפגנים של הזדהות עם ישראל ושל מחויבות נחושה מתמיד להיאבק בגילויי אנטישמיות. "ב-7 באוקטובר הוסרו המסכות במקומות רבים, כולל כאלה המתחזים לנאורים", אומר ראש המרכז, פרופ' אוריה שביט. "אבל לא נכון לומר ש'העולם כולו נגדנו'. החודשים האחרונים גילו שלעם היהודי יש גם הרבה חברים שלמדו היסטוריה".

לדברי פרופ' שביט, "במאבק באנטישמיות יש הרבה סיסמאות ונאומים, ומעט תכניות פעולה שמציבות מטרות שקופות, מדידות וישימות. אם רוצים לראות היפוך מגמה, מה שנדרש הוא שינויי חקיקה ואכיפה אגרסיבית ביחס לרשתות חברתיות, ופעולה חינוכית ומשטרתית ממוקדת במספר מצומצם של ערים ואזורים במדינות בעולם שבהם מתרחשות רוב התקיפות הפיסיות".

הדו"ח מציין ש-2023 הייתה שנה שהתאפיינה ביוזמות רבות לשימור מורשת יהודית, בכלל זה בשיקום בתי כנסת, בין השאר ביוון, בלגיה וליטא. סקירה נרחבת בדו"ח מתמקדת בסיפורו המיוחד של בית הכנסת המפואר בווידין, בולגריה, ששוקם ונפתח השנה כמוזיאון לאחר שנים של הזנחה. מאמרים נוספים בדו"ח דנים, בין השאר, בפרויקט בנורבגיה שנועד להכיר את ההיסטוריה היהודית לתלמידי בתי הספר התיכוניים; בתוכנית הלאומית של ארצות הברית למאבק באנטישמיות; במבצע מעצרים נחוש של משטרת אמסטרדם נגד אוהדי כדורגל אנטישמים; ביוזמות לקידום יחסים בין יהודים לאפרו-אמריקאים בארצות הברית; ובמתחם התפילה המשותף לשלוש הדתות המונותיאיסטיות שקם באיחוד האמירויות.

כל המאמרים בדו"ח כוללים המלצות מדיניות על דרכים לשפר תכניות קיימות. עם זאת, לדברי ד"ר קרל יונקר, מנהל הפרויקטים של המרכז, מטרתו גם "להכיר תודה למי שכבר עוסקים במטרה הנעלה, ולעודד אחרים ברחבי העולם להצטרף". בין השאר קורא הדו"ח לממשלות לא להסתפק באימוץ תכניות לאומיות למאבק באנטישמיות אלא לקבוע יעדים ברורים ומדידים לתכניות האלה. עוד ממליץ הדו"ח על שימוש בטכנולוגיות שיאפשרו העמדה לדין של אוהדי ספורט גזענים במקום ענישה קיבוצית.

הדו"ח כולל שיחה מיוחדת עם האקן ג'אן, מוסלמי-אוסטרי ממוצא תורכי, המכהן כסגן ראש המחלקה לקידום המורשת האוסטרית-יהודית ולמאבק באנטישמיות במשרד הקנצלר. ג'אן מספר בשיחה על הדרך הייחודית שעבר עד שהחליט להקדיש את חייו המקצועיים למאבק באנטישמיות, על ההצלחות בקירוב בין יהודים למוסלמים באוסטריה, ועל המורכבות של הקשרים בין תורכים לישראלים.

עוד אומר ג'אן: "אפשר שלאנשים יהיו דעות שונות על המדיניות של ישראל, לדוגמא ההתנחלויות. אבל הכרחי להפריד בין הדיונים האלה לבין מה שקרה ב-7 באוקטובר. העולם ראה פעולה של טרור, ויש לגנותה ככזו. אני מצפה מכל קהילה לגנות את פעולת הטרור הזו. הטרוריסט שתוקף אותך היום עלול לתקוף אותי מחר".