לקראת יום השואה הבינלאומי אוניברסיטת תל אביב מפרסמת את הדו"ח השנתי "למען מטרה נעלה"

לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מפרסם המרכז לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת תל אביב זו השנה החמישית את החוברת "למען מטרה נעלה", הבוחנת יוזמות ופעולות ברחבי העולם לשימור מורשת יהודית, להנצחת השואה ולמאבק בגזענות ובאנטישמיות. החוברת, ובה 104 עמודים, זוכה לתהודה בינלאומית רחבה.

זרקור על חסידי אומות עולם

מאמר מרכזי בחוברת קובע כי המגמה הבולטת בהנצחת השואה ברחבי העולם בשני העשורים האחרונים, שהתחזקה בשנה החולפת, היא הקמת מוזיאונים ותערוכות העוסקים בסיפורם של חסידי אומות עולם – גיבורים שסיכנו את חייהם ואת חיי משפחותיהם כדי להציל יהודים מהשמדה, מהם שהצילו מאות ועשרות אלפים יהודים החיים בינינו כיום חבים להם את חייהם.

לפי המאמר, כך ביפן, שבה שני המוזיאונים העיקריים להנצחת השואה עוסקים בדמותו של צ'יאונה סוגיהרה, הדיפלומט שהציל מאות יהודים; בלטביה, שבה המוזיאון העיקרי להנצחת השואה מתמקד בדמותו של חסיד אומות העולם יאניס ליפקה, שניצל את עבודתו בחיל האוויר הגרמני כדי להציל מאות יהודים והחביא יהודים בבונקר שהקים תחת ביתו תוך חירוף נפשו; ובצ'כיה, שבה נפתח במאי 2025 "מוזיאון השורדים" על חורבות המפעל שבו העסיק אוסקר שינדלר כ-1,200 יהודים והביא להצלתם. לצד תערוכה על שינדלר, המוזיאון מציג עדויות של שורדי שואה.

דוגמאות נוספות הן מוזיאונים ותערוכות בטנסי שבארצות הברית, בבולגריה, בסין ובאיחוד האמירויות. בטנסי, תצוגה חדשה באוניברסיטה המקומית עוסקת במורשתו של שבוי המלחמה האמריקאי רודי אדמונדס, שסירב לפקודה נאצית לזהות ולהפריד שבויי מלחמה יהודים משאר החיילים. בשנחאי, תצוגה ב"מוזיאון הפליטים היהודים" מתמקדת בעבודתו של הדיפלומט הסיני פנג שאן הו, שהנפיק אשרות מצילות חיים ליהודים. בבולגריה, פתוח לקהל ביתו המשוחזר של סגן יושב-ראש הפרלמנט לשעבר, דימיטר פשב, והמבקרים בו לומדים על הפעולות שנקט כדי למנוע את גירושם של 48,000 יהודים בבולגריה במארס 1943.

מייצג של צ'יאונה סוגיהרה במרכז לחינוך לשואה בפוקויאמה, יפן, אוגוסט 2025

לדברי פרופ' אוריה שביט, ראש המרכז, "הזרקור המופנה לחסידי אומות העולם מבורך – כשיעור באנושיות, בהומניזם וביכולתם של יחידים למרוד בעריצות ולעשות טוב. אבל חשוב שסיפורם של חסידי אומות העולם יילמד מתוך הקשר, ולא כטשטוש של העבר. מצילי יהודים היו היוצא מהכלל הנדיר מאוד בתקופת השואה".

ד"ר קרל יונקר, מחבר המאמר ומנהל הפרויקטים של המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו, אמר: "מחנכים צריכים לוודא שתלמידים מגיעים למוזיאונים ולתערוכות שמתמקדים בחסידי אומות עולם רק לאחר שקיבלו הדרכה משמעותית על ההיסטוריה של האנטישמיות, של הנאציזם ושל השואה. נוח יותר למחנכים לעסוק בטובים ולא ברעים, אבל יש חשש ממשי שההתמקדות במצילים תטשטש את המציאות ההיסטורית הקשה".

בהמלצות המדיניות בסיכום המאמר קורא המרכז למערכת החינוך הישראלית לקבוע שבכל כיתה בישראל יוקדש זמן, לקראת יום השואה, בלימוד סיפורו של חסיד אומות עולם אחד, "כביטוי של הכרת הטוב ושל כוחם של יחידים לתקן עולם".

אלפרד דרייפוס במוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות, פריז, צרפת, אוגוסט 2025

הדו"ח מנתח במאמר נרחב את ההחלטה שקיבלה השנה צרפת, ושזכתה לתשומת לב מועטה, להפוך את יום זיכויו של קפטן אלפרד דרייפוס, 12 ביולי 1906, ליום לאומי שנתי שבו יצוין "ניצחון הצדק והאמת על השנאה ועל האנטישמיות". הנשיא עמנואל מקרון, שהכריז על היום הלאומי החדש, הדגיש את חשיבותו של המאבק הנחוש נגד האנטישמיות. על פי הדו"ח, בניגוד לדברי מקרון, צרפת עדיין רחוקה מניצחון במאבק על האנטישמיות. הדו"ח מציין כי פרשת דרייפוס ממשיכה לעורר עניין ציבורי גדול בצרפת משום שהיא משקפת את העימות המתמשך סביב זהותה ודרכה של הרפובליקה.

מאמרים אחרים בחוברת "למען מטרה נעלה" עוסקים ביחסו של המלך צ'ארלס השלישי ליהדות, ובשגשוגה של בולאות היודאיקה. רב-שיח נרחב דן ביחסו של שטפן צווייג ליהדות ולציונות ובסיבות לרנסנס הספרותי שלו בישראל בת-זמננו. המאמר המרכזי בחוברת, המצביע על כך שהגירה מוסלמית אינה גורם עיקרי לאנטי-ישראליות באירופה, פורסם לפני כחודש בפרסום מוקדם ועורר דיון ציבורי ער.  

פרופ' אוריה שביט הוא סופר ישראלי ופרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב. הוא העורך הראשי של הדו"ח השנתי של מצב האנטישמיות בעולם, שרואה אור במסגרת המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו ומכון ארווין קוטלר לדמוקרטיה, לצדק ולזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב.

לדו"ח המלא >