למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים, שנחפרו בשטח הגן הלאומי עיר דוד, חושפות צוהר לחיי היומיום של תושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה

מחקר
למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים, שנחפרו בשטח הגן הלאומי עיר דוד, חושפות צוהר לחיי היומיום של תושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה
המדע שופך אור על עברה של ירושלים: חפירות במטמנת האשפה העתיקה של ירושלים חושפות את מנהגי התזונה של הירושלמים תחת שלטון רומא – רגע לפני חורבן העיר. ארכיאולוגים באוניברסיטת תל אביב ניתחו למעלה מ-5,000 עצמות בעלי חיים שנחפרו במטמנה הקדומה, שהיום נמצאת בשטח הגן הלאומי עיר דוד, ומציגים לראשונה את הרגלי התזונה של תושבי העיר בימי בית שני.
את המחקר ערכה המאסטרנטית אברה ספסיאריץ, בהנחייתם של ד"ר יובל גדות וד"ר לידר ספיר-חן מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. החפירה בגן הלאומי עיר דוד נוהלה על ידי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף רשות העתיקות. תוצאות המחקר התפרסמו בשבוע שעבר בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה 'Tel Aviv'.
זבל של אחד הוא אוצר של האחר
"במשך שלוש שנים חפרנו במטמנת האשפה של ירושלים מימי הבית השני שרידי עצמות של בעלי חיים שהושלכו", מסבירה ד"ר ספיר-חן. "עצמות בעלי החיים הם שאריות המזון של הירושלמים הקדומים, והן מאפשרות לנו ללמוד על אורחות החיים שלהם. כך למדנו שמי שזרק את האשפה במטמנה הזאת היו התושבים הפשוטים, לא האליטה של העיר. מטבעם של שרידים ארכיאולוגיים כמו מטבעות וארכיטקטורה, אנחנו בדרך כלל יודעים מעט מאוד על חיי היומיום של רוב האנשים שחיו בעבר. במובן הזה, עצמות בעלי חיים מהוות צוהר חברתי ותרבותי נדיר".
מניתוח מדוקדק של העצמות עולה שתושבי ירושלים במאה ה-1 לספירה ניזונו בעיקר מצאן – כלומר כבשים ועיזים – מעט מאוד מפרות ותרנגולות, ושמרו על כשרות בהימנעות מבשר חזיר. החוקרים אף ניתחו את הגיל שבו בעלי החיים נצרכו כמזון.
"הראנו שתושבי ירושלים שלא נמנו עם אליטות העיר אכלו בעלי חיים מבוגרים יותר", אומרת ד"ר ספיר-חן. "זה לא הבשר הרך והאיכותי, וגם לא הנתחים האיכותיים של הבשר, שאנחנו מוצאים במטמנות אחרות מאותה תקופה, אלו שנמצאות קרוב יותר לבית המקדש. בנוסף, גילינו שגידול יונים ואכילתן נעשה רק בהקשר פולחני, כמו במטמנה הקרובה להר הבית. באשפה העירונית, שנאספה ממשקי בית רגילים, אין בכלל עצמות יונים – וגם לא עצמות חזירים".
לדברי ד"ר יובל גדות, גם האשפה שלנו אומרת עלינו הרבה. "גם אם היינו מחטטים באופן מקצועי באשפה שאנו מייצרים היום, היינו יכולים ללמוד המון על מידת הפתיחות התרבותית וקשרי המסחר (ייבוא מול ייצור עצמי), על הדרך בה תפיסות עולם מעצבות את המזון שלנו (כשר/לא כשר, צמחונות, טבעונות) ואפילו על ההבדל בין חברה בזבזנית לחברה ממחזרת".
מחקר
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מזהירים: השימוש בסם ובתחליפיו עלול להוות טריגר להתפרצות סכיזופרניה בקרב מתבגרים בעלי נטייה גנטית מולדת
השימוש בקנאביס עלול להגדיל משמעותית את הסיכון להתפרצות סכיזופרניה בקרב בני נוער המועדים לכך גנטית – כך עולה ממחקר חדש שפורסם בחודש שעבר בכתב העת היוקרתי Human Molecular Genetics.
את המחקר ערך צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בהובלת ד"ר רן ברזילי ופרופ' דניאל אופן מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. צוות המחקר כלל גם את פרופ' אינה סלוצקי ותלמידת המחקר הדר סגל גביש, גם הן מהפקולטה לרפואה, פרופ' אברהם ויצמן מהמרכז לבריאות הנפש גהה ופרופ' אקירה סאווה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור.
"סכיזופרניה היא מחלה חמורה שמתפרצת בגיל ההתבגרות, כנראה על רקע גנטי ופגיעה סביבתית", מסביר פרופ' אופן, מומחה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה. "לצערנו, מכלול הגנים שעלולים לעורר את מחלת הסכיזופרניה עדיין לא ברור, אולם ידוע על מספר גנים שמוטציה בהם עשויה להעלות את רמת הסיכון להתפרצות המחלה. אחד מאותם גנים נקראDISC-1 . במחקרנו הנוכחי בדקנו האם השימוש ב-THC, החומר הפעיל בקנאביס, עלול להקדים את התפרצות המחלה או להחמיר אותה".
במחקר נבדקו עכברים צעירים בעלי הגן הפגום ,DISC-1שידוע שכאשר מתחוללת בו המוטציה - המחלה עלולה להתעורר. העכברים טופלו במשך מספר ימים בחומר הפעיל בקנאביס (THC) ועברו מבחנים התנהגותיים וביוכימיים. במקביל עקבו החוקרים אחר עכברים בריאים שטופלו גם הם בחומר הפעיל THC.
החוקרים בדקו האם העכברים עם הגן הפגום, שמייצגים את האוכלוסייה בעלת הנטייה הגנטית למחלה, יגיבו אחרת לטיפול ב-THC. הדר סגל גביש, שביצעה את עבודת המחקר כחלק מעבודת הדוקטורט שלה, מסבירה: "בקרב אותם עכברים צעירים עם הגן פגום שנחשפו ל-THC ראינו עלייה משמעותית בסימנים ההתנהגותיים הקשורים לסכיזופרניה, כולל פגיעה בתפקודים מוחיים. ממחקרים אחרים שנעשו בחולים, אנחנו יודעים שגיל ההתבגרות היא התקופה הקריטית להתפרצות המחלה. במחקר החדש מצאנו שבגיל צעיר, השילוב של נטייה גנטית לסכיזופרניה ושימוש ב-THC מחמיר את סימני המחלה".
תוצאות המחקר: נורת אזהרה לשימוש בקנאביס
לדברי ד"ר ברזילי, המשמש גם כפסיכיאטר ילדים ונוער בגהה, המחקר החדש מאשש תצפיות קליניות. "כמי שעובד עם בני נוער, אני רואה הרבה מאוד צעירים בגילאי 25-15 שהמחלה התפרצה אצלם בסמיכות זמנים לשימוש בקנאביס או בקנאביס סינתטי. במחקר הראנו בצורה ברורה שהמחלה לא מתפרצת רק בעקבות נטייה גנטית, אלא להתנהגות שלנו ולנסיבות החיים יש תרומה מכרעת. יש צעירים בעלי פרופיל גנטי מסוים שיכולים לחיות עד 120 בשלום, אבל אם אותם צעירים ייחשפו למריחואנה, לחשיש או ל'נייס גאי', הסיכוי שמחלת הסכיזופרניה תתפרץ אצלם גבוה מאוד. מדובר בנורת אזהרה לגבי השימוש בקנאביס בצורה לא מבוקרת על רקע מגמות הלגליזציה בישראל ובעולם. מבלי להפחית כלל מההיבטים החיוביים של קנאביס – למשל, בטיפול בכאבים כרוניים בקרב מבוגרים – עלינו להיזהר עם חשיפת צעירים בריאים-לכאורה לTHC-".
אמנם המנגנון הביולוגי שזיהו החוקרים יכול לשמש בעתיד למניעת נזקי הקנאביס בקרב בני נוער המועדים גנטית לסכיזופרניה, אך ד"ר ברזילי מעריך שייקח עוד זמן עד שזה יקרה: "אני מציע, כפסיכיאטר, הן לצעירים והן לרשויות, לנקוט במשנה זהירות. צעירים שיש להם עבר משפחתי של מחלות פסיכיאטריות, או צעירים שהגיבו בעבר בצורה קשה וחריגה לסמים, משחקים באש כשהם משתמשים בקנאביס".
מחקר
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים על ידי הצתת מנגנון חיסול עצמי בתא
חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו כיצד ניתן לרתום מנגנון מוות מהיר טבעי שקיים בכל תא, ומגן מפני שגיאות בחלוקת התא, על מנת לחסל תאים סרטניים אלימים ועמידים לטיפולים הקיימים. המחקר בוצע בהובלת פרופ' מלכה כהן-ערמון מהחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם קבוצותיהם של פרופ' תמר פרץ במכון האונקולוגי שרת במרכז הרפואי הדסה עין כרם, ופרופ' שי יזרעאלי וד"ר טליה גולן במרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת .Oncotarget
"כבר ב-2009 גילינו שמולקולות שהן נגזרות של פננתרידינים (פחממנים תלת טבעתיים) הורגות ביעילות תאים של סרטן שד גרורתי שאינו מגיב לטיפולים המקובלים," אומרת פרופ' כהן-ערמון. "לאחר מכן בדקנו את השפעת המולקולות על תאים עמידים לטיפול, שנלקחו מסוגים אחרים של גידולים ממאירים בבני אדם – סרטן השחלה, סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סוג נדיר של סרטן המוח וסרטן ריאות – וגילינו שמולקולות אלה ממיתות את כולם ביעילות רבה, בתוך 96-48 שעות. במקביל מצאנו כי ההליך אינו גורם כל נזק לתאים בריאים, וכי פגיעתו בתא הסרטני מתרחשת בשלב חלוקת התא (מיטוזה). בעקבות ממצאים אלה ביקשנו לחקור את מנגנון החיסול."
כדי לחשוף את המנגנון שבאמצעותו ממיתים נגזרות פננתרידין את התא הסרטני, סרקו החוקרים את התגובה לפננתרידין של כל החלבונים בתא הידועים כקשורים לתהליך חלוקת התא. בדרך זו הם זיהו מספר חלבונים ספציפיים, שעוברים שינוי בהשפעת הפננתרידין רק בתא הסרטני, בעוד שבתא הבריא הם אינם מגיבים אליו כלל.
מסבירה פרופ' כהן-ערמון: "בתהליך חלוקה תקין, הכרומוזומים של תא האם משתכפלים באופן מדויק, ושתי מערכות הכרומוזומים שנוצרו מסתדרות זו מול זו לרוחבו של כישור ((spindle בעל שני קטבים, שנוצר בתא האם. החלבונים שזיהינו בסריקה אחראים על בניית הכישור וסידור הכרומוזומים בעת החלוקה. בתאים סרטניים הפננתרידין משבש את פעילותם, וכתוצאה מכך נוצר בתא הסרטני כישור קטן מדולדל ומעוות עם כרומוזומים מפוזרים. כדי למנוע חלוקה לא תקינה של התא, בעקבות התקלה התא "מתאבד". מתעורר בתא הממאיר מנגנון טבעי של מוות מהיר, שנכנס לפעולה בכל תא שאינו מתחלק באופן תקין, וכך נכחדים התאים הסרטניים ע"י הטיפול. יותר מכך: מכיוון שהפגיעה היא בשלב חלוקת התא, יעילות הטיפול עולה בתאים סרטניים המתחלקים בקצב גבוה – על פי רוב בגידולים ממאירים אלימים במיוחד."
לאחר שבחנו את המנגנון בתרביות תאים במעבדה, ביקשו החוקרים לבדוק את יעילותו בעכברים שהושתלו בהם גידולים סרטניים אנושיים. התוצאה הייתה מבטיחה: בעקבות הטיפול בפננתרידין נעצרה התפתחות הגידולים, וכעבור כשבועיים היו הגידולים בעכברים שטופלו קטנים משמעותית מהגידולים בקבוצת הבקרה שנותרה ללא טיפול.
"אנחנו מאמינים שזיהינו מנגנון חדש ויעיל במיוחד לטיפול בסרטן, שעשוי להתאים למגוון גידולים ממאירים," מסכמת פרופ' כהן-ערמון. "בכוונתנו לפתח מולקולות המשבשות את פעילות החלבונים שזיהינו, ובכך לרתום את המנגנון הטבעי של מוות מהיר בזמן חלוקת התא לחיסול תאים סרטניים אלימים. בהמשך נבחן את היתכנות המולקולות הללו לשימוש כתרופה בבני אדם."
מחקר
לדברי החוקרים הקפדה על אורח חיים בריא וטיפול תרופתי מונע בקבוצת הסיכון עשויים לדחות את הירידה הקוגניטיבית
אינסולין הינו הורמון המיוצר בגופנו על ידי הלבלב ותפקידו לווסת את רמות הסוכר בדם. עמידות לאינסולין (או תנגודת לאינסולין) נגרמת, בנוסף לנטייה גנטית, על ידי השמנת יתר, תזונה לא נכונה והיעדר פעילות גופנית. בעמידות לאינסולין, תאי הגוף מפתחים עמידות להורמון אינסולין, כך שנדרשת כמות הולכת וגדלה שלו כדי לשמור על תפקוד תקין. תופעה זו עלולה להוביל להתפתחות טרום-סוכרת, ובהמשך לסוכרת גלויה ולסיכון מוגבר למחלות לב ושבץ מוחי. פעילות גופנית וירידה במשקל עשויים לשפר את התגובתיות לאינסולין.
כעת, גילו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שעמידות לאינסולין תורמת גם לירידה קוגניטיבית מואצת כעבור 20 שנה. המחקר פורץ הדרך הוא חלק מעבודת הדוקטורט של מירי לוצקי, בהנחייתם של פרופ' אורי גולדבורט ופרופ' דוד טנה מבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease.
פתח לטיפול התנהגותי ותרופתי
"מצאנו שאנשים עם עמידות לאינסולין, עם או בלי סוכרת, נמצאים בסיכון מוגבר לדעיכה קוגניטיבית מואצת כעבור שני עשורים", אומר פרופ' טנה מצוות החוקרים. "הפגיעה הקוגניטיבית היא בעיקר בתחום הזיכרון ובתחום התפקודים הניהוליים. מדובר בממצאים חשובים מאוד, המהווים פתח לאפשרות של טיפול התנהגותי ותרופתי מונע בכדי לשמר את התפקוד הקוגניטיבי ולמנוע התפתחות של דמנציה".
לפריצת הדרך הגיעו החוקרים לאחר שעקבו אחר קבוצה של כ-500 חולים במחלות לב, והעריכו את עמידותם לאינסולין בעזרת מדד שנקרא Homeostasis Model Assessment, או HOMA, שמודד את רמות האינסולין והגלוקוז בדם בזמן צום. בשורה של מבחנים ממוחשבים העריכו החוקרים את רמת התפקודים הקוגניטיביים של החולים, ומצאו שהנבדקים ברבעון העליון במדד HOMA נמצאו בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית מואצת – 20 שנה אחר כך.
"התוצאות הללו מחזקות את הצורך להעמיק ולחקור את ההשפעה של פעילות גופנית, דיאטה ותרופות שמפחיתות את ההתנגדות לאינסולין על דמנציה", מסביר פרופ' טנה. "במקביל לכך, אנחנו ממשיכים לחקור את המנגנונים הביולוגיים השונים, הווסקולאריים (הקשורים לכלי הדם והלב) והלא-וסקולאריים, שדרכם העמידות לאינסולין פוגעת בקוגניציה".
"אם ברצונך למנוע עמידות לאינסולין ולהגן על המוח שלך לעת זקנה", הוסיף פרופ' טנה, "התעמל, שמור על דיאטה מאוזנת ובריאה והקפד על משקל הגוף שלך. ואם אתה כבר לוקה בטרום-סוכרת – כלומר רמות גלוקוז בדם שלך גבוהות מהרגיל, מבלי שייחשבו עדיין לסוכרת – העצות הללו חשובות לך במיוחד".
מחקר
מחקר חדש הבודק את תרבות הנתינה והתרומה בישראל מגלה כי שלושה מכל ארבעה ישראלים תורמים כסף למטרות פילנתרופיות
האם כל ישראל ערבים זה לזה? מסתבר שכן. לפחות בכל הנוגע לתרומות לארגונים חברתיים ולנזקקים. דו"ח ייחודי וראשון מסוגו שמתפרסם בימים אלה מציג נתונים על תרבות הנתינה והתרומה בישראל, ומגלה כי שלושה מכל ארבעה ישראלים (76% מהציבור בארץ) תורמים כסף או שווה ערך לכסף לארגונים פילנתרופיים. מנתוני הדו"ח עולה כי התרומה הממוצעת למשק בית בישראל נאמדת בכ-300 ש"ח בשנה. מחקרים בעבר הראו כי התרומה השנתית של כלל משקי הבית בישראל מצטברת לכדי חמישה מיליארד שקלים.
הדו"ח נערך במסגרת פעילות המכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה בארה"ב, יחד עם ארגונים ומוסדות ממשלתיים כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המיסים, רשות התאגידים, האפוטרופוס הכללי ובנק ישראל.
המכון למשפט ופילנתרופיה הינו גוף מחקר חדשני, יחיד מסוגו בישראל, אשר מיועד לשרת את החברה האזרחית בישראל – הפילנתרופיה והארגונים החברתיים, ולסייע לקובעי המדיניות ולתורמים להפוך את הנתינה בישראל לאפקטיבית יותר בהשגת מטרותיה.
רוב הציבור בארץ תורם מטעמי מוסר ומסורת
כשבוחנים את המוטיבציה לתרומה, בולטים במיוחד הנתונים הבאים: רוב התורמים עושים זאת מטעמי עזרה לנזקקים, אמונה במטרה, מחויבות מוסרית והנאה מעצם הנתינה. כשליש עושים זאת על רקע חובה דתית ורק כשלושה אחוזים - לצורך הטבות מס. מטרות התרומה מתמקדות לרוב בסיוע לאוכלוסיות נזקקות, עזרה בתחום הבריאות ותמיכה במוסדות דת.
"גורמים רבים משפיעים על המוטיבציה לתרומה", מסבירה עו"ד גליה פיט, המנהלת המקצועית של המכון למשפט ופילנתרופיה. "למשל ההבנה שקיים צורך בתרומה, מסורת מושרשת בתחום וחינוך לאחריות חברתית. הנתינה והתרומה מבוססות מאוד בדתות המרכזיות בישראל. היהודים, המוסלמים והנוצרים מכירים היטב את עקרונות הצדקה, והדבר ניכר בדפוסי הנתינה שלהם".
הישראלי מעדיף לתרום לקבצנים ברחוב
נתון מעניין במיוחד שמוזכר בדו"ח מתייחס לאופן הנתינה של התורם הישראלי: אף על פי שישראל נחשבת בעולם לאומת סטארט-אפ, נראה שבכל הקשור לתרומות באינטרנט, ברשתות החברתיות או במסרונים בסלולארי הציבור הישראלי ברובו עדיין מעדיף את הנתינה המסורתית והאינטואיטיבית - ישירות לקבצנים ברחוב (58%) ולקופות הצדקה (52%). רק בודדים (7.5%) תורמים באמצעות אינטרנט, רשתות ומסרונים.
"כשאין אמון במדינה שתסייע - אנשים תורמים יותר"
"מהדו"ח עולה בבירור שכאשר רמת האמון ברשויות המדינה נמוכה יותר, אנשים נוטים לתרום לארגונים חברתיים", מסבירה עו"ד גליה פיט. "רוב הישראלים הם נדיבים ותורמים אך אינם מודעים לכוח הרב של התרומה שלהם, ולכסף שלהם משקל רציני. החשיבות הרבה של הדו"ח היא שהוא מאפשר לנו להבין טוב יותר את השיקולים המשפיעים על ישראלים לתרום, ועם הידע הזה, לפנות להבניית כלים וחינוך במטרה לייצר בעתיד תרומה מושכלת, שתעצים את הארגונים החברתיים ותתמוך בעשייה שלהם".
מחקר
מחקר מתחום הזואולוגיה יכול לסייע בעתיד למהנדסי תעופה לפתח כלי טיס זעירים בעלי מנגנון המראה ייחודי
חוקרים במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב חשפו את מנגנון ההמראה של כנימת עש הטבק - יצור זעיר, שגודל גופו כמילימטר, והוא מוכר יותר כמזיק הפוגע במגוון גידולים חקלאיים. הם מצאו שהכנימה משגרת את עצמה לאוויר במהירות עצומה, ואחר כך מתייצבת בעוד כנפיה מקופלות, באמצעות התנגדות האוויר של משטחי קצות הכנפיים. הגילוי עשוי לסייע למהנדסי תעופה לפתח בעתיד כלי טיס זעירים בעלי מנגנון המראה ייחודי ויעיל.
החוכמה של הטבע
"בשנים האחרונות גוברת בעולם מגמה של שיתופי פעולה בין ביולוגים למהנדסים, במטרה ללמוד מחוכמתו של הטבע, ולפתח כלים לשירות האדם הנסמכים על מיליוני שנות אבולוציה בעולם החי," מסביר ד"ר גל ריבק, שהוביל את המחקר אודות המראת הכנימות, בסיועו של הסטודנט איל דפני. "במעבדה שלי אנחנו מתמקדים בתחום הביומכניקה של התעופה בבעלי חיים. בין היתר אנו מנסים לברר כיצד משפיע גודל גופו של בעל החיים על האווירודינמיקה שלו, ואיך ניתן לחקות יצורים מעופפים כדי לתכנן כלי טיס טובים יותר. במחקרנו האחרון התבוננו בכנימת עש הטבק, וגילינו מנגנון המראה ייחודי: הכנימה מצליחה להמריא ולייצב את עצמה באוויר - עוד לפני שהוא פורשת כנפיים."
החוקרים צילמו את הכנימות במצלמות וידאו מיוחדות שמצלמות 3000-2000 תמונות בשנייה, ואחר כך צפו בתמונות במהירות איטית פי 50 מהתהליך המקורי - שנמשך פחות מ-12 אלפיות השנייה. "ראינו שבניגוד לרבים מבעלי הכנף שאנו מכירים, הכנימה אינה ממריאה על ידי פרישת ונפנוף הכנפיים." אומר ד"ר ריבק. "ראשית היא דורכת מעין 'קפיץ ביולוגי', ומשגרת את עצמה כלפי מעלה בכוח אדיר ובתאוצה עצומה (פי 34 מתאוצת הכבידה). השיגור מערער את יציבות הכנימה, וגופה מתחילה להתגלגל באוויר, אך היא מצליחה לעצור את תנועת הגלגול באופן כמעט מיידי - כאשר כנפיה עדיין מקופלות וצמודות לגוף."
על קצות הכנפיים
כדי לחשוף את סוד ההמראה וההתייצבות של הכנימה בנו החוקרים מודל ממוחשב של גוף הכנימה והאווירודינמיקה שלה. המודל הראה כי הכנימה נעזרת בהתנגדות האוויר כדי להתייצב, ושהאיבר האחראי להתייצבות הוא קצות הכנפיים. "גילינו שכשהכנפיים מקופלות לצדי הגוף, מחצית משטחן בולט מעבר לאורכו של הגוף, וששטח הכנף הבולט מייצר התנגדות אוויר שעוצרת את תנועת הגלגול," אומר ד"ר ריבק. "למעשה, מנגנון הייצוב הוא אוטומטי: הכנימה אינה צריכה לעשות דבר כדי להפעילו, שכן הוא מובנה מלכתחילה לתוך כנפיה." כדי לאשש את ממצאי המודל, בחנו החוקרים כנימות במעבדה, ומצאו כי אכן, כנימות שקצות כנפיהן קוצצו אינן מצליחות להתייצב באוויר, וממשיכות להתגלגל.
"לממצאים שלנו עשויה להיות משמעות רבה עבור מהנדסי התעופה, השואפים לפתח מעופפים מלאכותיים זעירים למטרות שנות," מסכם ד"ר ריבק. "אנו סבורים שעל ידי חיקוי כנימת עש הטבק נוכל לתכנן מנגנוני המראה וייצוב יעילים הרבה יותר מאלה הקיימים היום."
המחקר, שהתפרסם בכתב העת Journal of Experimental Biology , הוצג בכנס מיוחד שנערך בתחילת השבוע בכפר בלום ושעסק בחיבור בין מכניקה לפיזיולוגיה בבעלי חיים מעופפים. הכנס אורגן ביוזמתו של ד"ר גל ריבק מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת בן-גוריון, והשתתפו בו 18 מדענים מובילים (12 ביולוגים ו-6 פיסיקאים ומהנדסי אווירונאוטיקה), ביניהם ארבעה מאוניברסיטת תל אביב, ושבעה מאוניברסיטאות מובילות בעולם - ארה"ב, גרמניה, קנדה והודו.
מחקר
הגילוי עשוי לסלול את הדרך לפיתוח אמצעי זול ואפקטיבי לניקוי מי השתייה מארסן – המזהם הרעיל הנפוץ ביותר בעולם
חוקרים במחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז גילו חיידק ייחודי, האוגר בתוכו כמויות עצומות של היסוד הכימי הרעיל ארסן, שנחשב כיום למזהם מספר אחת של מי תהום בעולם. החוקרים מקווים כי תגליתם תאפשר את פיתוחה של שיטה יעילה לניקוי המים מן היסוד העמיד, המזהם כיום את מי השתייה של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי כדור הארץ.
בוב ספוג, מאחורייך
החיידק, השוכן בתוך הספוג הנפוץ תיאונלה סווינהוי (Theonella Swinhoei), נחקר על ידי ד"ר רעי קרן וד״ר בועז מייזל, במעבדה לחקר ספוגים של פרופ' מיכה אילן. המחקר בוצע בשיתוף עם פרופ' בועז פוקרוי מהטכניון ועם ד"ר סירין פקרה מהמעבדה הלאומית לורנס שבברקלי, ארה"ב. המחקר פורץ הדרך, המעורר עניין רב בקהילה המדעית הבינלאומית, התפרסם בכתב העת Nature Communications.
"ספוגים הם בעלי החיים הקדומים ביותר הקיימים היום על פני כדור הארץ," מסביר פרופ' אילן. "מדובר ביצורים ישיבים, שמסננים ללא הרף את המים שבתוכם הם חיים, ומלקטים מתוכם חומרים רבים. במחקר קודם, שערכנו לפני שנים אחדות, גילינו שהספוג 'תיאונלה סוויהוי', ובעיקר הזן שלו החי בים סוף, אוגר כמות אדירה של היסודות ארסן ובריום – עד פי מיליון מהריכוז בסביבתו הימית. במחקר הנוכחי ביקשנו לגלות מהו הגורם בתוך הספוג האחראי על אגירת הארסן."
ד"ר קרן מספר, כי מלכתחילה סבר כי מדובר בחיידק. כדי לבחון השערה זו, הפרידו החוקרים בין תאי הספוג עצמו לבין החיידקים הרבים החיים בתוכו, ומצאו כי אכן, הארסן נמצא בקהילת החיידקים. בדיקה במיקרוסקופ אלקטרונים סורק העלתה כי חיידק מסוים, הקרוי 'אנטו תיאונלה', הוא זה שאוגר בתוכו את היסוד, הרעיל לכל צורות החיים. כיצד הוא עושה זאת?
בדיקות קפדניות באמצעים מתקדמים לזיהוי חומרים, העלו ממצא מדהים, שטרם נצפה כמותו בעולם הביולוגי: "גילינו שהחיידק מבצע בתוך גופו תהליך כימי של קישור בין הארסן המומס במים לבין היסוד סידן," אומר ד"ר קרן. "התוצר, שנקרא פרמקוליט, הוא גביש מוצק, שאינו רעיל כלל. בצורה זו נשמר הארסן בתוך גופו של החיידק, ואין סכנה שהוא יזלוג החוצה, יתמוסס שוב במים, ויחזור להיות רעיל." חשוב לציין שאותו חיידק אוגר בצורה דומה גם את היסוד הכימי בריום - אף הוא מזהם נפוץ הפוגע בבריאותנו. למעשה, ניתן לומר שהחיידק מתפקד בתוך הספוג כאיבר לניקוי רעלים, מעין 'תחליף' לכבד של בעלי חיים מפותחים יותר.
ריכוז הארסן בגופו של החיידק - הגבוה ביותר שנמדד
עבור הקהילה המדעית, מציגה התגלית חידושים רבים: ראשית, ריכוז הארסן בגופו של החיידק הוא הגבוה ביותר שנמדד אי-פעם במקום כלשהו כל פני כדור הארץ – כולל במרבצים גיאולוגיים. כמו כן, המדע מכיר מעט מאוד חיידקים שמסוגלים לייצר מינרלים בתוך גופם, וזו הפעם הראשונה שמתגלה חיידק המייצר בתוכו ארסן גבישי בדמות פרמקוליט. יתרה מכך, הפרמקוליט עצמו הוא חומר המוכר כמשקע גיאולוגי, אך עד כה מעולם לא נצפה ייצור ביולוגי שלו. במילים אחרות, הפרמקוליט המיוצר על ידי החיידק אנטו תיאונלה הינו ביו-מינרל מסוג חדש לחלוטין.
בשלב הבא של עבודתו מבקש ד"ר קרן לחקור את הגנום של חיידק האנטו תיאונלה, במטרה לאתר את הגנים המעורבים בתהליך אגירת הארסן והבריום והפיכתם למוצקים בלתי מזיקים. כיוון מחקר עתידי נוסף הוא חיפוש אחר חיידקים דומים, שחיים בקרקע או במי תהום - דבר שעשוי לקצר משמעותית את תהליך פיתוחה של טכנולוגיה לניקוי מי שתייה.
"הארסן המומס הוא חומר עמיד ביותר, שנשאר בסביבה לעד, ועד היום לא נמצאה כל דרך יעילה לסילוקו ממי התהום," מסכם פרופ' אילן. "אנו מקווים שהתגלית שלנו תסייע בעתיד לפיתוחו של אמצעי זול ואפקטיבי לניקוי מי התהום ומי השתייה מארסן. פיתוח כזה עשוי להציל את בריאותם ואף את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם."
מחקר
למקרה שדאגתם, השדה המגנטי המגן על כדור הארץ מפני קרינה, אינו בסכנת קריסה, כך טוענים ארכיאולוגים וגיאופיזיקאים, שהצליחו לשחזר את עוצמת השדה המגנטי הקדום בעזרת קנקנים מימי ממלכת יהודה
מסתבר שקנקנים מימי ממלכת יהודה לא רק שימשו ככלי קיבול לנוזלים, אלא גם כמקליטי השדה המגנטי של כדור הארץ. נשמע כמו מדע בדיוני? מחקר רב-תחומי חדש, שבחן עשרות קנקנים מימי ממלכת יהודה, בין המאה ה-8 למאה ה-2 לפנה"ס, הביא את החוקרים למסקנות לגבי תהליכים גיאופיזיים בכוכב הלכת שאנו חיים בו.
את המחקר ערכו ד"ר ארז בן יוסף, פרופ' עודד ליפשיץ ותלמיד המחקר מייק מילמן מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וד"ר רון שער מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם המעבדה המגנטית של Scripps בסאן דייגו, ארה"ב. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת היוקרתי PNAS.
תעלומה שאפילו איינשטיין לא פתר
"השדה המגנטי הוא שמאפשר את קיומם של חיים בכדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם," אומר ד"ר ארז בן יוסף. "השדה הזה מגן עלינו מפני הקרינה הקוסמית ומפני רוח השמש, הוא משמש בעלי חיים רבים לניווט והוא משפיע ישירות על תהליכים רבים נוספים בטבע. למרות זאת, השדה המגנטי של כדור הארץ היה ונותר חידה מדעית שרב בה הנסתר על הגלוי. אלברט איינשטיין הגדיר את הבנת מקור השדה כאחת מחמש התעלומות החשובות ביותר בפיזיקה".
"לפי התיאוריה המקובלת, השדה המגנטי נוצר בגלעין החיצוני של כדור הארץ, בעומק של יותר מ-2900 ק״מ ובטמפרטורה של למעלה מ-4000 מעלות. הגלעין מורכב ברובו מברזל נוזלי. התנועה של הברזל, שהוא חומר מוליך חשמלית, מייצרת שדה מגנטי כתוצאה מסיבוב כדור הארץ סביב צירו. מאז אמצע המאה ה-19 נערכות מדידות ישירות של עוצמת השדה – אלא שמדידות אלו מצביעות על היחלשותו."
מה יקרה כשהמצפן יצביע דרומה?
"מאז שהחלו המדידות, כדור הארץ איבד כ-10% מהשדה המגנטי", מסביר ד"ר בן יוסף. "בנוסף, אנחנו יודעים שהיחלשות העוצמה קשורה לתופעה הנדירה של היפוך הקטבים. אם עוצמת השדה המגנטי תמשיך לרדת, והוא יחלש כמעט עד אפס, יכול להתרחש תהליך שנקרא היפוך קטבים. יש חוקרים שרואים את הירידה הנוכחית בעוצמה כראשיתו של היפוך כזה." בתהליך של היפוך הקטבים של השדה המגנטי, מצפנים שמצביעים לכיוון צפון יצביעו לכיוון דרום, והוא עלול לבלבל בעלי חיים, שמסעותיהם מונחים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ, לפגוע בלוויינים ובקווי החשמל ולגרום לשיבושים שונים בחיים על פני כדור הארץ.
"ההיפוך עצמו מטריד לא מעט אנשים ומזין לא מעט תיאוריות קונספירציה." ממשיך ד"ר בן יוסף, "אמנם רוב המדענים חושבים שלא תהיה קטסטרופה אפילו במקרה של היפוך הקטבים, אבל יש מספר חוקרים שסבורים שלא נצליח להתקיים ללא שדה מגנטי. מן הסתם, כל השאלות הללו מובילות לשאלת עוצמת השדה המגנטי בעבר, לפני שהחלו המדידות".
כדי למדוד את השדה המגנטי הקדום יש להשתמש בחומרים גיאולוגיים או ארכיאולוגיים, ש"הקליטו" את השדה המגנטי הקדום בזמן היווצרותם. חומרים אלו, כמו בזלות למשל, מכילים חלקיקים מגנטיים שהסתדרו בהתאם לשדה המגנטי בזמן שהחומר התקרר. ככלל, ממצאים ארכיאולוגיים כמו חרסים, לבנים, רעפים וכבשנים מאפשרים מקור מדויק יותר מחומרים גיאולוגיים לעוצמת השדה המגנטי ב-10,000 השנים שחלפו מאז שהאדם למד להשתמש באש.
"במחקר הנוכחי נעזרנו במחקר הארכיאולוגי היסודי שנערך על ממלכת יהודה הקדומה", אומר ד"ר בן יוסף. "מהמאה השמינית ועד למאה השנייה לפנה"ס פעלה ביהודה מערכת ביורוקרטית מסודרת, שנהגה להטביע את ידיות קנקני האגירה בחותמות מנהל שונות, כמו החותמת 'למלך'. חותמות אלו מאפשרות לנו להתאים תאריך מדויק לעוצמת השדה שהוקלטה בקנקנים, בדיוק של עד עשרות שנים בודדות, ובכך לשחזר 600 שנים של שדה מגנטי קדום – מסד נתונים חסר תקדים בהיקפו".
השדה המגנטי נחלש והתאושש
את קנקני "למלך" של ממלכת יהודה שלחו החוקרים למעבדה המגנטית של פרופ' ליסה טוקס במכון Scripps בסאן דייגו. התוצאות שהתקבלו מראות שאין סיבה לחשוש מהיחלשות השדה המגנטי בימינו, שכן הוא נחלש הרבה יותר בעבר הקרוב – ו"התאושש" לאחר מכן.
"מהקנקנים אנו למדים שעוצמת השדה המגנטי פחתה ב-20% תוך 30 שנה, כך שהיחלשות השדה המגנטי ב-10% במהלך 180 השנים האחרונות אינה צריכה לעורר דאגה מיוחדת, מסביר ד"ר בן יוסף, " הממצאים החדשים מצביעים על כך שלפני 3,000 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה חזקה פי 2.5 מעוצמתה היום – השדה המגנטי הוא תנודתי יותר משחשבנו."
חלון הבנה דו-כיווני
בנוסף לתרומת מסד הנתונים החדש להבנת השדה המגנטי של כדור הארץ, החוקרים מקווים שהוא יתרום גם להבנה טובה יותר של הארכיאולוגיה המקומית. "זה חלון הבנה דו-כיווני. אנחנו יכולים לקחת קנקן משנת 630 לפנה"ס, למדוד את תכונותיו המגנטיות, ובכך לשחזר את עוצמת השדה המגנטי הקדום של כדור הארץ – או שאנחנו יכולים לקחת קנקן שאנחנו לא יודעים את גילו, ולהשתמש בשדה המגנטי הקדום כדי לתארך אותו. החזון שלנו הוא לבסס מסד נתונים על השדה המגנטי הקדום שיהווה כלי נוסף לתיארוך ארכיאולוגי באזורנו, בדומה לתיארוך בפחמן 14".
מחקר
אסטרונאוטים זה פאסה – קבלו את עידן חקר החלל באמצעות לווייני מחקר זעירים
בקרוב מאוד, לחוקרים מרחבי העולם תהיה גישה ישירה למחקרים בחלל. חברת ספייס פארמה הישראלית מתכוונת לראשונה לשגר לחלל לוויין מסחרי זעיר, הכולל מעבדה המאפשרת לחוקרים שיישארו על פני כדור הארץ לנהל את מחקריהם בחלל.
הלוויין הזעיר, ששוקל לא יותר מ-4.5 ק"ג, הוא למעשה מעבדה ניידת. הוא יסייר בחלל מעל כדור הארץ במשך שנה, מקוטב לקוטב. חוקרים ממעבדות שונות ברחבי העולם יוכלו לשלוט על הניסויים מהמעבדה שלהם – דרך המחשב או אפילו דרך הטלפון הסלולרי. החוקרים יוכלו להתערב בניסוי, לנהל אותו, לשלוף תמונות מיקרוסקופיות ולקבל נתונים בזמן אמת (לדוגמה, על הקרינה והטמפרטורה).
אחת המעבדות שתקבל גישה ללוויין המחקר הזעיר היא מעבדתו של פרופ' אהוד גזית, המופקד על הקתדרה לננו-ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שבודק בניית פפטידים בתנאי חוסר כבידה.
מעבדתו של גזית הינה הראשונה בעולם לזהות מבנים ננו-מטריים בעלי תכונות ייחודיות, הבנויים מיחידות ההיכרות הפשוטות ביותר בטבע - די-פפטידים. המבנים שהתגלו הם חזקים כמתכת, בעלי תכונות אופטיות, פייזואלקטריות, ומשמשים כמוליכים למחצה. אחת השאלות הפתוחות היא על הדרך שבה תנאי חוסר כבידה ישפיעו על תכונות אלו. שיתוף הפעולה בין מעבדתו של גזית וחברת ספייס פארמה לבחינת תהליך ההרכבה העצמית של הדי-פפטידים בחלל, מקדם משמעותית את אחד התחומים הנחקרים בננו-ביוטכנולוגיה. התובנות מחקר החלל הן בעלות משמעות רבה בחקר החומרים, אלקטרוניקה אורגנית ורפואה.
בשנה הקרובה מתכננים בחברת ספייס פארמה בניית מעבדת חלל מוטסת, שתכיל ארבעה ניסויים נוספים - שניים אמריקאיים ושניים ישראליים.
מחקר
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו תוכנה לשעונים חכמים, שתאפשר להם לאמת את חתימתו של בעל השעון
אף שחתימה על משטח דיגיטלי או באמצעות עט אלקטרוני מיוחד מחליפה במקרים רבים את החתימה על הנייר, היא דורשת מכשירים ייעודיים מיוחדים, ולא ניתן להשתמש בה במקרים של חתימה על חוזים, צ'קים, קבלות וניירת שדורשת חתימה ידנית. תוכנה חדשה תהפוך שעון חכם רגיל למאמת חתימות שנחתמות על דפים.
מחקר שוק חדש מראה שאחד מכל שישה אנשים כבר משתמש בשעון חכם, והשוק הזה צפוי להגיע ל-373 מיליון מכשירים בשנת 2020. כיום, הנזק כתוצאה מגניבת זהות של אנשים (בהם זיופי חתימות ידניות של אנשים) גורם לנזק של מילארדי דולרים בארה"ב.
החוקרים, אלונה לוי מאוניברסיטת תל אביב ובן נשיא מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתם של ד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' יובל אלוביץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בחנו את המערכת שלהם בהצלחה בקרב 66 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. הסטודנטים התבקשו לספק 15 דוגמאות של חתימתם האישית על מכשיר טבלט, תוך שימוש בעט הדיגיטלי של המכשיר וכשהם עונדים שעונים חכמים על היד שבה הם כותבים.
לאחר מכן, הראו לכל סטודנט את תיעוד מסלול הכתיבה של כמה חתימות מקוריות מהשלב הראשון, וביקשו ממנו לזייף חמש מתוכן. תוצאות המחקר בשני המקרים – זיוף מיומן וזיוף אקראי, היו מעודדות. זיוף מיומן הוא ניסיון מכוון להעתיק חתימה של מישהו אחר, ואילו זיוף אקראי הוא כתיבה של השם שלך או של שם מומצא במקום שם של מישהו אחר.
התוכנה המבוססת על אלגוריתמי למידת מכונה, שפיתח צוות החוקרים, משתמשת בנתוני תנועה ממפרק היד, כגון נתוני מד-תאוצה ומד סיבוביות, ומזהה את התנועות במהלך תהליך החתימה במטרה לסווג את החתימה כמקורית או כמזויפת. לשימוש במכשיר שנמצא על פרק היד, כמו שעון חכם או שעון כושר, יש יתרונות ביחס למכשירים אחרים, משום שהוא מודד את התנועות של כל פרק היד ולא רק של אצבע אחת או של האמה. מחקרים שנערכו לאחרונה כבר בחנו את האפשרות להשתמש בנתוני תנועה כדי לזהות משתמשים, אך המחקר הנוכחי הוא היישום הראשון של אפשרות זו בחתימות בכתב יד. החוקרים הגישו בקשה לפטנט על התוכנה.
ד"ר שמואלי הוא חבר סגל במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב, וגב' לוי היא סטודנטית לתואר שני במחלקה. פרופ' אלוביץ הוא חבר סגל במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומר נשיא הוא סטודנט לתואר שלישי במחלקה.
מחקר
ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב חשפו ביצורים באתר התכת הנחושת בתמנע, המתוארכים למסע הכיבושים של דוד המלך, במאה ה-10 לפנה"ס
משלחת ארכיאולוגית בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב חשפה חומה באתר התכת הנחושת בתמנע. החומה, המתוארכת למאה ה-10 לפנה"ס, מחזקת את אמינותו ההיסטורית של הסיפור המקראי על כיבוש אדום בידי המלך דוד. הממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת: Journal of Archeological Science: Reports.
"אין במקרא אתר שנקרא 'מכרות המלך שלמה'", מסביר ד"ר בן יוסף מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. "זה מושג שהשתרש מספר הרפתקאות פופולרי מהמאה ה-19. אבל המקרא כן מספר לנו שדוד ירד דרומית לים המלח, לממלכת אדום, הרג 18,000 אדומים ושם עליהם ניצבים, דהיינו שיעבד אותם וגבה מהם מס. כפי שנכתב בספר שמואל ב', פרק ח': וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים בְּכָל-אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים וַיְהִי כָל-אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד".
כעת, 3,000 שנה אחר כך, יתכן ובן יוסף וצוותו מצאו עדות ראשונה לאותו סכסוך צבאי עתיק: חומה מבוצרת היטב, בהיקף מאות מטרים ובגובה חמישה מטרים לפחות – בלב הערבה. לצד החומה אף נמצאו כמויות גדולות של אבני קלע.
"לא ניתן להפריז בחשיבות הנחושת בלבנט של המאה ה-10 לפנה"ס", אומר בן יוסף. "עם הנחושת ייצרו כלי חקלאות וכלי מלחמה. זה היה הנפט של התקופה. ויש בידינו די והותר עדויות ארכיאולוגיות כדי לקבוע שהכורים במכרות הללו לא היו עבדים פשוטים, כפי שהניחו בעבר, אלא כורים מומחים, שפיקדו על שוליות בעבודה מורכבת ותובענית. בעבר היה נהוג לחשוב שהאדומים, כמו שאר עמי האזור, היו נוודים ללא מורכבות חברתית-פוליטית. היום אנחנו מוצאים עוד ועוד עדויות לחברה היררכית וריכוזית, שקיימה יחסי גומלין ענפים עם שכנותיה, מה שעולה בקנה אחד עם הטקסטים המקראיים והחוץ-מקראיים".
ככלל, אומר בן יוסף, הזיהוי הבלעדי של אבן עם כוח הוא זיהוי אנכרוניסטי. "כשאנחנו חושבים על חברה נוודית אנחנו חושבים על הבדואים שאנחנו מכירים מסיני, אבל פה מדובר בממלכות חזקות, בקונפדרציות שבטים. גם החברה המונגולית הייתה נוודית, והיא בנתה את האימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה. והנה, עכשיו מצאנו גם חומה אדומית, ועוד על גבעה תלולה בערבה. לצד חיזוק הסיפור המקראי, זאת עדות נוספת לכוחן של החברות הנוודיות בנות התקופה".
סוף העולם שמאלה
בנוסף לחומה עצמה, הארכיאולוגים חשפו עצמות וגללי חמורים משני צדי בית השער. ד"ר לידר ספיר-חן זיהתה את עצמות החמורים, שכנראה שימשו להובלת הנחושת והאספקה לכורים, ואילו ד"ר דפנה לנגוט זיהתה בגללים שיירים של מזון משובח – חציר, ובתוכו אבקת פרחים (פולן) מהאזור הים תיכוני.
"החמורים בתמנע הואכלו בחציר ולא בתבן, ואפילו בגפת ענבים – הכול כדי לשמור על כוחם ובריאותם", אומר בן יוסף. "מדובר בתזונה משובחת, שמעידה שוב על יכולת הארגון של האדומים, ועל הקשרים, במלחמה ובשלום, שוודאי היו להם עם ממלכות הצפון, לרבות ממלכת ישראל. צריך לזכור שתמנע זה סוף העולם. מקור המים הקרוב ביותר הוא יטבתה, שנמצאת 15 ק"מ צפונית משם".
בשלב הבא, ד"ר בן יוסף וצוותו מתכוונים לערוך מחקרי דנ"א על הממצאים האורגניים. "רק בתמנע ניתן למצוא גללי חמורים, ואפילו חרצני תמרים, חלקם עם שיירי תמר עליהם, כמו פרי יבש בשוק. הפוטנציאל המחקרי פה הוא גדול. מי יודע, אולי יום אחד עוד ננביט תמר או נשחזר יין מימי דוד המלך".