לראשונה: כתבי הקודש הקדומים ביותר של יהדות אתיופיה נחשפו

תגלית נדירה: במסגרת סדנה נודדת של תוכנית 'תופסי האורית' של החוג למקרא בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, אותרו שני ספרי 'אורית' מהמאה ה-15 – העתיקים ביותר שהתגלו עד היום בידי ביתא ישראל (יהודי אתיופיה). תוכנית 'תופסי האורית' לתואר שני הוקמה לפני כחמש שנים, וייעודה העיקרי הוא ללמוד, לשמר והמשיך את מורשת המקרא של יהדות אתיופיה. הסדנה נערכה בשיתוף עם המרכז למורשת יהודי אתיופיה ועם הספרייה הלאומית, שתיעדה את הספרים והקימה מאגר דיגיטלי של כתבי הקודש של ביתא ישראל. כתבי הקודש נחשפו לקהל במסגרת אירוע חגיגי שהתקיים לאחרונה במוזיאון 'אנו', בהובלת מרכז קורת לציוויליזציה יהודית (שיתוף פעולה בין אנו - מוזיאון העם היהודי ואוניברסיטת תל אביב), שמלווה את התכנית ומסייע בקידומה.

"לכל ספר סיפור מרתק משלו". ספרי הקודש של יהדות אתיופיה

"ספר האורית של ביתא ישראל כולל בתוכו חמישה חומשי תורה, וכן ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות. בסך הכול תיעדנו עד היום ארבעה ספרי אורית, בהם אותם שניים מהמאה ה-15, ועוד 13 ספרי קודש אחרים", מסבירה פרופ' דלית רום-שילוני מהחוג למקרא ויוזמת התוכנית.

"כל ספרי הקודש של יהדות אתיופיה כתובים בשפת געז, המוכרת רק לקסים, ולכל ספר סיפור מרתק משלו. הם הועברו לאורך דורות מאב לבנו, וחלקם הוענקו לקסים על ידי מוריהם - נזירים יהודים שלימדו את המסורת המקודשת באתיופיה. הספרים נשמרו מכל משמר, ולעתים בעליהם אף סיכנו את חייהם כדי להביאם לישראל. כיום הם מצויים ברובם בבעלות פרטית של קסים ומשפחותיהם, ומשמשים כספרים חיים בבתי התפילה של קהילות יוצאי אתיופיה ברחבי הארץ. עד כה הם לא היו נגישים לעולם המחקר, וכעת אנו מבקשים לאתר ספרים רבים ככל האפשר כדי לאפשר תיעוד, דיגיטציה, ומחקר אקדמי. חשוב לציין שהתיעוד נעשה באישור הבעלים והספרים נשארים ברשותם".

ספרים יהודיים בני 600 שנה

לצורך כך התקיימה ביוני 2024 סדנה נודדת מיוחדת במינה בהשתתפות פרופ' רום-שילוני, האנתרופולוגית פרופ' אריקה וייס, הבלשן ד"ר אנבסה טפרה וסטודנטים מתוכנית 'תופסי האורית', כולם מאוניברסיטת תל אביב, וכן נציגי המרכז למורשת יהדות אתיופיה והספרייה הלאומית, ושלושה מומחים בינלאומיים לכתבי קודש אתיופיים עתיקים: פרופ' לורן שטוקנברוק, סופיה דגה-מילר, וטד ארהו.

המומחים הבינלאומיים בחנו  את הספרים ותארכו אותם באמצעות פלאוגרפיה - על פי צורת הכתב. לתדהמתם, התברר ששניים מספרי האורית שאותרו נכתבו כבר במאה ה-15 – העתיקים ביותר שהתגלו עד היום בידי ביתא ישראל. "התגלית שלנו מחוללת סערה בקרב מומחים בתחום בכל העולם. אנחנו אמנם מכירים ספרי קודש דומים מתקופה זו ואף קדומים יותר, אך כל אלה הם כתבים נוצריים, ולא יהודיים. כעת מתברר לראשונה שגם ברשות קסים מביתא ישראל נמצאים ספרי אורית מלפני 600 שנה", מספרת בהתרגשות פרופ' רום-שילוני.

בסך הכול נמצאו במסגרת הסדנה ארבעה ספרי אורית, שניים מהמאה ה-15 ושניים מהמאה ה-18, ועוד 13 ספרי קודש אחרים שתוארכו למאות ה-17 עד ה-20. כל הספרים שאותרו תועדו באישור בעליהם ונשארו ברשותם, כדי שימשיכו לשמש כספרים חיים בקהילותיהם. התיעוד מאפשר כעת מחקר אקדמי, וכן הקמה של מאגר דיגיטלי בספרייה הלאומית.

מהבית של הקסים אל לב המחקר ההיסטורי

פרופ' יובל רוטמן, מנהלו האקדמי של מרכז קורת וחבר סגל בחוג להסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, הוסיף כי "מדובר בממצא יוצא דופן. נדיר שמתגלים כתבי-יד עתיקים, וכאשר מדובר בכתבי-יד העתיקים ביותר מסוגם הקיימים בידינו - הממצא נדיר פי כמה וכמה. התגלית הזו התאפשרה הודות לדגש שמעמידה תוכנית 'תופסי האורית' על לימוד הידע הטקסטואלי והמסורת הפרשנית של ביתא ישראל – ידע שנשמר והועבר בעל-פה במשך מאות שנים בתוך הקהילות עצמן. ייחודיותה של תוכנית 'תופסי האורית' טמונה לא רק במיפוי כתבי-היד  והכשרת הסטודנטיות והסטודנטים למחקרם, אלא גם בדרכה לעשות זאת כחלק אינטגרלי של הידע שהשתמר במסגרת הקהילתית ובכך להמשיכו ולהרחיבו".

לדבריו, החוקרות והחוקרים הצעירים קושרים קשרים אישיים וזוכים לאמונם של הקסים בתור ממשיכי המסורת ויורשי הפרשנות האוראלית. "בכך הם מחברים את הידע החברתי-קהילתי לאקדמי, ועליהם גאוותנו הגדולה. התוכנית חושפת אוצרות בלומים שעד כה לא יצאו מדל אמות בית הכנסת המקומי, מתעדת, חוקרת והופכת אותם לנגישים. דמיינו מצב שבו גדולי פרשני המקרא היו נמסרים דורי דורות בעל-פה".   

המטרה: לאתר כתבי קודש נוספים

"במסגרת סדנה נודדת של תוכנית 'תופסי האורית' גילינו 17 ספרי קודש של ביתא ישראל שנמצאים בידי קסים ברחבי הארץ, ומשמשים עד היום כספרים חיים בבתי התפילה של יהדות אתיופיה. בין היתר גילינו שני ספרי אורית – התורה של ביתא ישראל – שנכתבו במאה ה-15, והם הקדומים ביותר שהתגלו עד היום בידי קסים יהודים", אומרת פרופ' רום שילוני ומסכמת: "עם כל ההתרגשות, אנחנו סבורים שהתגלית שלנו היא רק קצה הקרחון. אפשר להניח שכתבי קודש רבים נוספים של ביתא ישראל מצויים בידי משפחות וקסים ברחבי הארץ, ואנחנו נמשיך לחפש אותם".

"חשוב להדגיש שכל כתבי היד שיאותרו (כמו אלה שאותרו בסדנה), יישארו בידי בעליהם ובמקביל יצולמו ויתועדו על מנת להנגיש אותם למתעניינים מהקהילה ומהציבור הרחב, ולחוקרים בארץ ובעולם. משימה נוספת, דחופה במיוחד, היא תיעוד מסורת הלמדנות של הקסים באתיופיה, הכוללת תרגום מגעז לאמהרית ופרשנות של האורית וכתבי קודש אחרים.  מורשת זו הועברה בעל פה מדור לדור, ומעולם לא תועדה בכתב, וכיום נותרו בישראל רק 18 קסים שהוכשרו באתיופיה ומחזיקים בידע הזה. אם לא נמהר אנחנו עלולים לאבד את האוצר התרבותי המופלא הזה".